ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן. נַעֲשֶׂה גּוּפוֹ רִאשׁוֹן לִהְיוֹת מַגָּעוֹ שֵׁנִי. וְהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי נַעֲשֶׂה גּוּפוֹ שֵׁנִי, וְאִם נָגַע בַּתְּרוּמָה פְּסָלָהּ. אֵלּוּ מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר שֶׁגָּזְרוּ בּוֹ בַּיּוֹם. וְדַוְקָא שֶׁאָכַל חֲצִי פְּרָס, שֶׁהוּא בֵּיצָה וּמֶחֱצָה לְהָרַמְבַּ"ם וּשְׁתֵּי בֵּיצִים לְרַשִׁ"י, שֶׁזֶהוּ שִׁעוּר אֳכָלִים לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן וְאֹכֶל שֵׁנִי נַעֲשֶׂה גּוּפוֹ שֵׁנִי. דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּלֹא מְשַׁוִּינַן לֵיהּ לָאוֹכֵל כַּמַּאֲכָל עַצְמוֹ, וְהַאי דִּמְשַׁוֵּי לָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי שֵׁנִי וְלֹא שְׁלִישִׁי, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֵׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי עַל יְדֵי מַשְׁקִין, שֶׁהַמַּשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ בְּשֵׁנִי הֵן נַעֲשִׂים תְּחִלָּה וְהַנּוֹגֵעַ בָּהֶם הָוֵי שֵׁנִי, וְאִי הֲוָה מְשַׁוִּינַן לֵיהּ לָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי שְׁלִישִׁי לֹא הָיָה פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, דְּאֵין שְׁלִישִׁי עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּתְּרוּמָה, וַחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל הָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי שֶׁיִּהְיֶה פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, מִשּׁוּם דְּזִמְנִין אָכֵיל אֳכָלִים טְמֵאִים וְשָׁדֵי מַשְׁקִין שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ פִּיו בְּעוֹד שֶׁאֳכָלִים טְמֵאִים בְּפִיו וּפָסֵיל לְהוּ, הִלְכָּךְ אַף עַל גַּב דִּבְאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן לֹא מְשַׁוִּינַן לֵיהּ לָאוֹכֵל כַּמַּאֲכָל עַצְמוֹ, בְּאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי מְשַׁוִּינַן לֵיהּ שֵׁנִי כְּמוֹ הַמַּאֲכָל, כְּדֵי שֶׁיִּפְסֹל אֶת הַתְּרוּמָה:
שְׁלִישִׁי שֵׁנִי לַקֹּדֶשׁ. הָאוֹכֵל אֹכֶל שְׁלִישִׁי נַעֲשֶׂה גּוּפוֹ שֵׁנִי לַקֹּדֶשׁ, וַעֲבִיד שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ:
וְלֹא שֵׁנִי לַתְּרוּמָה. דְּאִי נָגַע בַּתְּרוּמָה לֹא פְּסָלָהּ. וּמִיהוּ אָסוּר הוּא לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, וְהָכִי מוּכָח בַּגְּמָרָא פֶּרֶק ב' דְּחֻלִּין [דַּף לד]:
בְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה. כְּלוֹמַר הַאי אוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן וְאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי דִּתְנִינַן בְּמַתְנִיתִין, בְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה קָמַיְרֵי, דְּחֻלִּין גְּרֵידָא אֵין בָּהֶם שְׁלִישִׁי: