ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
הָאִשָּׁה. בְּאִשָּׁה טְהוֹרָה אַיְרֵי:
שֶׁהָיְתָה כוֹבֶשֶׁת יָרָק. שֶׁל תְּרוּמָה בִּקְדֵרָה. וְאוֹתוֹ יָרָק לֹא הֻכְשַׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ הַכּוֹבְשִׁים שֶׁמְּחַתְּכִים אֶת הַיָּרָק בְּלֹא מַשְׁקֶה וּמוֹלְחִים אוֹתוֹ וְנוֹתְנִים בִּקְדֵרָה אוֹ בְּחָבִית וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִים עָלָיו יַיִן אוֹ חֹמֶץ אוֹ שֶׁמֶן, (והכשר אותו העלה):
נָגְעָה. בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת שֶׁפּוֹסְלִים אֶת הַתְּרוּמָה:
בְּעָלֶה. שֶׁל יָרָק שֶׁהָיָה חֶצְיוֹ בַּקְּדֵרָה עִם הַמַּשְׁקִין וְחֶצְיוֹ חוּץ לַקְּדֵרָה נָגוּב, וְנָגְעָה בְּמָקוֹם הַנָּגוּב:
אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה. שֶׁהוּא שִׁעוּר לְטַמֵּא אֳכָלִים:
הוּא טָמֵא. אוֹתוֹ הֶעָלֶה:
וְהַכֹּל טָהוֹר. שְׁאָר הַיָּרָק וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבַּקְּדֵרָה. דְּלֹא אָתֵי הַאי עָלֶה שֶׁמִּקְצָתוֹ בַּקְּדֵרָה וּמְטַמֵּא לְהוּ, דְּיָדַיִם שְׁנִיּוֹת, וְהֶעָלֶה שְׁלִישִׁי, וְאֵין שְׁלִישִׁי עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּתְּרוּמָה:
נָגְעָה. בִּסְתָם יָדַיִם שֶׁהֵם שְׁנִיּוֹת:
בִּמְקוֹם מַשְׁקֶה. כְּלוֹמַר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הֶעָלֶה נָגוּב, נַעֲשָׂה מַשְׁקֶה שֶׁעָלָיו תְּחִלָּה, דְּכָל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהַמַּשְׁקֶה עוֹשֶׂה אֶת הֶעָלֶה שֵׁנִי, הִלְכָּךְ כְּשֶׁיֵּשׁ בֶּעָלֶה כַּבֵּיצָה הַיְנוּ שִׁעוּר לְטַמֵּא אֲחֵרִים:
הַכֹּל טָמֵא. אַף הַקְּדֵרָה עַצְמָהּ, דְּמִקְצָת עָלֶה שֶׁבַּקְּדֵרָה עוֹשֶׂה מַשְׁקֶה שֶׁבַּקְּדֵרָה תְּחִלָּה וְחוֹזְרִין וּמְטַמְּאִין אֶת הַקְּדֵרָה, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דְּשַׁבָּת, הָאֳכָלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין:
אֵין בּוֹ כַבֵּיצָה הוּא טָמֵא. אוֹתוֹ עָלֶה שֶׁנָּגְעָה בוֹ:
וְהַכֹּל טָהוֹר. דְּפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֵין מְטַמֵּא אַחֵר:
חָזַר לַקְּדֵרָה. אוֹתוֹ מְקוֹם הַמַּשְׁקֶה שֶׁנָּגַע בּוֹ:
הַכֹּל טָמֵא. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֶּעָלֶה כַּבֵּיצָה, שֶׁהַמַּשְׁקֶה שֶׁנָּגַע בּוֹ חָזַר וְטִמֵּא כָּל מַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה, וְאַף הַקְּדֵרָה עַצְמָהּ:
הָיְתָה מַגַּע טְמֵא מֵת. אִשָּׁה זוֹ שֶׁכּוֹבֶשֶׁת אֶת הַיָּרָק. הֲרֵי הָאִשָּׁה רִאשׁוֹן וְהֶעָלֶה שֶׁנָּגְעָה בּוֹ שֵׁנִי, הִלְכָּךְ אִם יֵשׁ בּוֹ כַּבֵּיצָה הַכֹּל טָמֵא:
הָיְתָה טְבוּלַת יוֹם מְנַעֶרֶת אֶת הַקְּדֵרָה. דְּהַשְׁתָּא יֵשׁ בְּאִשָּׁה זוֹ שְׁתֵּי טֻמְאוֹת, חֲדָא דִּטְבוּלַת יוֹם וְאִידָךְ דִּסְתָם יָדַיִם שֶׁהֵם שְׁנִיּוֹת, כִּדְּקָתָנֵי בְּיָדַיִם מְסֹאֲבוֹת. וְתַרְוַיְהוּ צְרִיכִין מִשּׁוּם סֵיפָא. מְנַעֶרֶת, מְעָרָה מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַקְּדֵרָה. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא, מְנַעֶרֶת, מְגִיסָה בְּתוֹךְ הַקְּדֵרָה בְּכַף שֶׁבְּיָדָהּ:
סָפֵק מִן הַקְּדֵרָה נִתְּזוּ. וְלֹא נִטְמָא מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ:
סָפֵק שֶׁהַקֶּלַח. שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא מַשְׁקֶה וְהוּא בְּתוֹךְ הַקְּדֵרָה נָגַע בְּיָדֶיהָ:
הַיָּרָק פָּסוּל. מִשּׁוּם סְפֵקָא דִּטְבוּל יוֹם. אֲבָל מִשּׁוּם סְפֵק יָדַיִם לֹא, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ב' דִּטְבוּל יוֹם (משנה ב), חֹמֶר בִּטְבוּל יוֹם שֶׁסְּפֵק טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַיָּדַיִם סְפֵקָן טָהוֹר:
וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה. דְּמִשּׁוּם טְבוּל יוֹם לֹא מְטַמְּאָה אֲפִלּוּ וַדַּאי נָגְעָה בַּמַּשְׁקִין, דְּאֵין טְבוּל יוֹם עוֹשֶׂה מַשְׁקֶה תְּחִלָּה, כְּדִתְנַן (פרה פ"ח מ"ו), כָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה חוּץ מִטְּבוּל יוֹם. וְאִי מִשּׁוּם יָדַיִם, לֹא מְטַמְּאָה, דְּכֵיוָן דִּסְפֵקָא הוּא שֶׁמָּא נִתְּזוּ עַל יָדֶיהָ, מִסְּפֵיקָא קְדֵרָה טְהוֹרָה, שֶׁסְּפֵק יָדַיִם לְטַמֵּא, טָהוֹר: