ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ט
כִּכְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ. כְּגוֹן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּמְנָחוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:
שֶׁבְּתוֹךְ גֻּמּוֹתֵיהֶן מַיִם הַמְקֻדָּשִׁים. שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַגֻּמּוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַכִּכָּר מַיִם שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, וְנִטְמָא כִּכָּר אֶחָד בְּשֶׁרֶץ, וְנָגַע הַכִּכָּר שֶׁנִּטְמָא בַּשֵּׁנִי, וְהַשֵּׁנִי בַּשְּׁלִישִׁי, וַאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה כֻּלָּן טְמֵאִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעוּ בַּמַּיִם שֶׁבַּכִּכָּר אֶלָּא נָגַע כָּל כִּכָּר בַּחֲבֵרוֹ, נִטְמְאוּ כֻּלָּן, שֶׁחִבַּת הַקֹּדֶשׁ עוֹשָׂה כְּאִלּוּ הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּתוֹךְ כָּל כִּכָּר שֶׁהוּא נַעֲשָׂה תְּחִלָּה הוּא שֶׁנָּגַע בַּכִּכָּר וְטִמְּאוֹ. אֲבָל בַּתְּרוּמָה אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא הַכִּכָּר הָרִאשׁוֹן הַנִּטְמָא בַּשֶּׁרֶץ בִּלְבַד מְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ לִהְיוֹת שֵׁנִי, וְהַשֵּׁנִי פּוֹסֵל אֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְתוּ לֹא, וְלֹא חָיְשִׁינַן לְמַשְׁקֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַגֻּמָּא:
אִם יֵשׁ בֵּין הַכִּכָּרוֹת מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ אַף בַּתְּרוּמָה כֻּלָּן טְמֵאוֹת. הַמַּשְׁקֶה טוֹפֵחַ שֶׁבֵּין כָּל כִּכָּר וְכִכָּר חוֹזֵר לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא הַכִּכָּר שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ שֵׁנִי, וְכֵן לְעוֹלָם. פֵּרוּשׁ אַחֵר, כִּכְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ הַמֻּנָּחוֹת בְּטַבְלָא הָעֲשׂוּיָה גֻּמּוֹת גֻּמּוֹת, וְכָל כִּכָּר מֻנָּח בְּתוֹךְ גֻּמָּא שֶׁלּוֹ. וְהַמַּיִם הַמְקֻדָּשִׁים גָּרְסִינַן, פֵּרוּשׁ, וְכֵן הַמַּיִם הַמְקֻדָּשִׁים הַמֻּנָּחִים בִּכְלִי הֶעָשׂוּי גֻּמּוֹת גֻּמּוֹת, אִם נִטְמָא אֶחָד מֵהֶן בְּשֶׁרֶץ, נִטְמְאוּ כֻּלָּן, שֶׁהַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה, דְּבַתְּרוּמָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּפוֹסֵל שְׁלִישִׁי הֵיכָא דְּנָגְעוּ זֶה בָּזֶה, וְאֵין כְּלִי מְצָרֵף. וְאִם יֵשׁ בֵּין הַגֻּמּוֹת מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ הַכֹּל טָמֵא, שֶׁהַכִּכָּר שֶׁהוּא שֵׁנִי עוֹשֶׂה הַמַּשְׁקֶה רִאשׁוֹן וְחוֹזֵר וּמְטַמֵּא כִּכָּר הָאַחֵר, וְכֵן כֻּלָּם: