ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
מִקְרֶצֶת. חֲתִיכַת בָּצֵק שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה וְחִבֵּר לָהּ חֲתִיכוֹת אֲחֵרוֹת:
כֻּלָּן תְּחִלָּה. וְהַנּוֹגֵעַ בָּאֲחֵרוֹת כְּנוֹגֵעַ בָּרִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, דַּחֲשִׁיבָא חִבּוּר. וְכֵן נַמִּי הָיְתָה שְׁנִיָּה, חֲשׁוּבוֹת חִבּוּר, מֵאַחַר דְּאִם פָּרְשׁוּ אִשְׁתְּיַר בְּהוּ טֻמְאָה. אֲבָל הָיְתָה שְׁלִישִׁית, דְּאִם פָּרְשׁוּ לֵית בְּהוּ טֻמְאָה, דְּאֵין שְׁלִישִׁי עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּתְּרוּמָה, אֲפִלּוּ כִּי לֹא פָּרְשׁוּ לָא חֲשִׁיבָן חִבּוּר, וּטְהוֹרוֹת: