ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ז
מִקְרָצוֹת. חֲתִיכוֹת שֶׁל בָּצֵק. לְשׁוֹן קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא (ירמיה מו):
נוֹשְׁכוֹת זוֹ אֶת זוֹ. שֶׁהֵן דְּבוּקוֹת זוֹ בָּזוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִישָׁן אֶלָּא אִם כֵּן נוֹשְׁכוֹת זוֹ מִזּוֹ:
כֻּלָּן תְּחִלָּה. דַּחֲשׁוּבוֹת כְּאַחַת וּכְאִלּוּ נָגַע בְּכֻלָּן:
פֵּרְשׁוּ. הַחֲתִיכוֹת זוֹ מִזּוֹ:
בְּמַשְׁקִין כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. דְּמַשְׁקִין תְּחִלָּה הֲווּ וְעוֹשִׂין שֵׁנִי:
בְּיָדַיִם כֻּלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת. דְּיָדַיִם שְׁנִיּוֹת הֵן, וְעוֹשׂוֹת שְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה: