ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
לָגִין. כְּעֵין כַּד שֶׁל עֵץ:
וּמִלְאָהוּ מִן הֶחָבִית. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲשֵׂר טֶבֶל, הַיְנוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ:
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ. כְּדֵי שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ שֶׁל לָגִין וְלֹא יִפְסֹל אֶת הַתְּרוּמָה. דְּאִם הָיְתָה תְּרוּמָה חָלָה מִבְּעוֹד יוֹם, הָיְתָה נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם:
הֲרֵי זֶה עֵרוּב. לֹא אָמַר כְּלוּם. לְפִי שֶׁאֵין קוֹנֶה עֵרוּב אֶלָּא בִסְעֻדָּה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם, וְזֶה אֵינוֹ רָאוּי עַד הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ:
נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית. מִבְּעוֹד יוֹם:
הַלָּגִין בְּטִבְלוֹ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּקָּבַע תְּרוּמָה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם הַדָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה תְּרוּמָה עָלָיו, הִלְכָּךְ לֹא חָל עָלָיו שֵׁם תְּרוּמָה וַהֲרֵי הוּא טֶבֶל:
נִשְׁבַּר הַלָּגִין. מִבְּעוֹד יוֹם:
הֶחָבִית בְּטִבְלָהּ. שֶׁלֹּא חָל שֵׁם תְּרוּמָה עַל הַלָּגִין אֶלָּא מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם: