ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד
משנה א
אֹכֶל מַעֲשֵׂר. מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּטָהֳרָה. דִּטְבוּל יוֹם וְיָדַיִם שְׁנִיּוֹת הֵן, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן כְּחֻלִּין הוּא חָשׁוּב, וְאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחֻלִּין. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי מַעֲשֵׂר טָבוּל לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ, לְעִנְיַן שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי הַטֶּבֶל כְּחֻלִּין, הִלְכָּךְ כְּשֶׁמַּפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אַחַר כָּךְ הַוְיָא טְהוֹרָה:
משנה ב
וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה. וְאֵינָהּ קוֹרְאָה לָהּ שֵׁם. דְּכָל זְמַן שֶׁלֹּא קָרְאָה לָהּ שֵׁם הֲרֵי הִיא כְּחֻלִּין:
בִּכְפִישָׁה אוֹ בִנְחוּתָא. כֵּלִים שֶׁאֵינָן מְקַבְּלִים טֻמְאָה. וְאַצְרְכוּהָ רַבָּנָן הָכִי, מִשּׁוּם הֶכֵּרָא שֶׁלֹּא תִּגַּע בָּהּ שׁוּב מֵאַחַר שֶׁקָּרְאָה לָהּ שֵׁם:
וּמַקֶּפֶת. מְקָרֶבֶת לַכְּלִי אֶצְלָהּ:
וְקוֹרְאָה לָהּ שֵׁם. שֶׁמִּצְוָה לִתְרֹם מִן הַמֻּקָּף. וּמֻקָּף, לְשׁוֹן סָמוּךְ. כְּמוֹ [אֵין] מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת, בְּמַסֶּכֶת בֵּיצָה. וְלָא חֲשִׁיב מֻקָּף אֶלָּא אִם כֵּן הָוֵי סָמוּךְ בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַשֵּׁם:
מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי. דִּטְבוּל יוֹם דִּין שֵׁנִי יֵשׁ לוֹ:
משנה ג
לָשִׁין בָּהּ אֶת הָעִסָּה. לְעֵיל אַשְׁמְעִינַן טְבוּל יוֹם בָּאָדָם, וְהָכָא אַשְׁמְעִינַן טְבוּל יוֹם בִּכְלִי. דְּלֹא תֵימָא בַּעֲרֵבָה אָסוּר דִּלְמָא אָתֵי לְאִחַלּוֹפֵי בִּטְמֵאָה:
משנה ד
לָגִין. כְּעֵין כַּד שֶׁל עֵץ:
וּמִלְאָהוּ מִן הֶחָבִית. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲשֵׂר טֶבֶל, הַיְנוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ:
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ. כְּדֵי שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ שֶׁל לָגִין וְלֹא יִפְסֹל אֶת הַתְּרוּמָה. דְּאִם הָיְתָה תְּרוּמָה חָלָה מִבְּעוֹד יוֹם, הָיְתָה נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם:
הֲרֵי זֶה עֵרוּב. לֹא אָמַר כְּלוּם. לְפִי שֶׁאֵין קוֹנֶה עֵרוּב אֶלָּא בִסְעֻדָּה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם, וְזֶה אֵינוֹ רָאוּי עַד הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ:
נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית. מִבְּעוֹד יוֹם:
הַלָּגִין בְּטִבְלוֹ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּקָּבַע תְּרוּמָה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם הַדָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה תְּרוּמָה עָלָיו, הִלְכָּךְ לֹא חָל עָלָיו שֵׁם תְּרוּמָה וַהֲרֵי הוּא טֶבֶל:
נִשְׁבַּר הַלָּגִין. מִבְּעוֹד יוֹם:
הֶחָבִית בְּטִבְלָהּ. שֶׁלֹּא חָל שֵׁם תְּרוּמָה עַל הַלָּגִין אֶלָּא מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם:
משנה ה
מְחַלְּלִין עַל פֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ. מְחַלְּלִים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל פֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הַפֵּרוֹת שֶׁל עַם הָאָרֶץ מַעֲשֵׂר הֵן וְנִמְצָא מְחַלֵּל מַעֲשֵׂר בְּמַעֲשֵׂר:
חָזְרוּ לוֹמַר אַף עַל הַמָּעוֹת. שֶׁל עַם הָאָרֶץ, מְחַלְּלִין פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מָעוֹת הַלָּלוּ שֶׁל עַם הָאָרֶץ מָעוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן:
הַיּוֹצֵא בַקּוֹלָר. בְּשַׁלְשֶׁלֶת. תַּרְגּוּם וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר (יחזקאל יט), וְיַהֲבוּהוּ בְקוֹלָרִין:
הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. וְאַף עַל גַּב שֶׁלֹּא אָמַר תְּנוּ, וַדַּאי בָּעֵי לְמֵימַר כִּתְבוּ וּתְנוּ, וְאַגַּב בְּעָתוֹתֵיהּ לֹא פַּסְקֵיהּ לְמִלְּתֵיהּ:
מְפָרֵשׁ. מִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם:
בִּשְׁיָרָא. בַּמִּדְבָּר. אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים (בראשית לז), מְתַרְגְּמִינַן שְׁיָרַת עֲרָבָאֵי:
אַף הַמְסֻכָּן. חוֹלֶה הַנּוֹטֶה לָמוּת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי:
משנה ו
הַכַּדּוּמִין. עֵץ גָּדוֹל עָרוּךְ וְיוֹצְאִין מִמֶּנּוּ אֻנְקְלָיוֹת אֵילָךְ וָאֵילָךְ, וְתוֹלִין בְּאוֹתָן אֻנְקְלָיוֹת צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל מַיִם בָּאֲוִיר כְּדֵי לְצַנְּנָן. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, כְּמִין זֵיר שֶׁל בַּרְזֶל וְאֻנְקְלָיוֹת סְבִיבוֹתָיו, וּבוֹ מַעֲלִין הַכֵּלִים שֶׁנָּפְלוּ לַבּוֹר:
הָאַשְׁקְלוֹנִים. שֶׁנַּעֲשִׂים בְּאַשְׁקְלוֹן:
הַמַּעְבֵּר וְהַמַּזְרֶה וְהַמַּגּוֹב. כֵּלִים עֲשׂוּיִין לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מִן הַתֶּבֶן וּלְהַעֲבִיר הַתֶּבֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הַמַּעְבֵּר, יֵשׁ לוֹ שִׁנַּיִם דּוֹמֶה לַיָּד שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וּבוֹ מַעֲבִירִין הַתֶּבֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְהַמַּזְרֶה, בּוֹ זוֹרִים הַחִטִּין בַּגֹּרֶן, לְפִיכָךְ נִקְרָא מַזְרֶה. וְשִׁנָּיו מְרֻבּוֹת מִשִּׁנֵּי הַמַּעְבֵּר. וְהַמַּגּוֹב, שִׁנָּיו מְרֻבּוֹת מִשִּׁנֵּי הַמַּזְרֶה, וּבוֹ בּוֹרְרִים הַתְּבוּאָה אַחַר שֶׁזָּרוּ אוֹתָהּ בַּמַּזְרֶה:
וְעַל כֻּלָּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. בְּתוֹסֶפְתָּא מוּכָח דְּאַכֹּל הָנֵי מִלֵּי דְּמַתְנִיתִין קָאֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מֵהָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם עַד כָּאן. וּמִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָאֵי אַכֻּלְּהוּ, תָּנָא הָכָא מִלֵּי טוּבָא שֶׁאֵין עִנְיָנָם לְכָאן:
דָּבָר חָדָשׁ חִדְּשׁוּ סוֹפְרִים. שֶׁאֵין הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר כֵּן:
וְאֵין לִי מַה לְּהָשִׁיב. מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ כֵן:
משנה ז
הַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר. שֶׁל יַיִן אוֹ שֶׁל שֶׁמֶן:
עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלוֹם. כְּשֶׁהִתְנָה שָׁלוֹם סְתָם וְלֹא הִתְנָה לְעִנְיַן מָה, מִסְּתָמָא לְעִנְיַן שֶׁבֶר וּשְׁפִיכָה קָאָמַר, שֶׁעַל זֶה אָדָם יָרֵא בְּשָׁעָה שֶׁמַּעֲלֶה מִן הַבּוֹר:
אֲבָל לֹא מִן הַטֻּמְאָה. לְפִיכָךְ אִם נִטְמָא, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה:
אַף מִן הַטֻּמְאָה. דִּכְשֶׁאָמַר שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלוֹם, שֶׁתַּעֲלֶה בְּטָהֳרָה קָאָמַר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
נִשְׁבְּרָה אֵינָהּ מְדַמַּעַת. שֶׁלֹּא חָל עָלֶיהָ שֵׁם תְּרוּמָה:
עַד כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְרַחֲקָה מִן הַבּוֹר כָּל כָּךְ דְּאִם תִּתְגַּלְגֵּל תָּשׁוּב לַבּוֹר, לֹא עָלְתָה שָׁלוֹם קָרִינַן בָּהּ:
שֶׁהָיָה בוֹ דַעַת לְהַתְנוֹת. כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ לְהַתְנוֹת, וְשָׁכַח וְלֹא הִתְנָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
סוף הספר