אור ברסלב

ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ד · משנה ב

משנה א

וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה. וְאֵינָהּ קוֹרְאָה לָהּ שֵׁם. דְּכָל זְמַן שֶׁלֹּא קָרְאָה לָהּ שֵׁם הֲרֵי הִיא כְּחֻלִּין:

בִּכְפִישָׁה אוֹ בִנְחוּתָא. כֵּלִים שֶׁאֵינָן מְקַבְּלִים טֻמְאָה. וְאַצְרְכוּהָ רַבָּנָן הָכִי, מִשּׁוּם הֶכֵּרָא שֶׁלֹּא תִּגַּע בָּהּ שׁוּב מֵאַחַר שֶׁקָּרְאָה לָהּ שֵׁם:

וּמַקֶּפֶת. מְקָרֶבֶת לַכְּלִי אֶצְלָהּ:

וְקוֹרְאָה לָהּ שֵׁם. שֶׁמִּצְוָה לִתְרֹם מִן הַמֻּקָּף. וּמֻקָּף, לְשׁוֹן סָמוּךְ. כְּמוֹ [אֵין] מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת, בְּמַסֶּכֶת בֵּיצָה. וְלָא חֲשִׁיב מֻקָּף אֶלָּא אִם כֵּן הָוֵי סָמוּךְ בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַשֵּׁם:

מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי. דִּטְבוּל יוֹם דִּין שֵׁנִי יֵשׁ לוֹ:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה טבול יום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה