ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם. דְּבָתַר עִסָּה אָזְלִינַן וְלֹא בָּתַר שְׂאֹר, אַף עַל גַּב דַּאֲסוּרָה לְזָרִים:
שֶׁהֻכְשְׁרָה בְמַשְׁקֶה. שֶׁלָּתַת הַחִטִּין בְּמַיִם:
וְנִלּוֹשָׁה בְמֵי פֵרוֹת. וּמֵי פֵּרוֹת אֵין מַכְשִׁירִין, וְהָעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בָּהֶן אִם לֹא הֻכְשְׁרָה תְּחִלָּה, אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
פָּסַל אֶת כֻּלָּהּ. דְּמֵי פֵּרוֹת עוֹשִׂין הָעִסָּה חִבּוּר:
לֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּכֵיוָן דְּמֵי פֵּרוֹת אֵין מַכְשִׁירִין וְלֹא מַיְתֵי לְהוּ לִידֵי טֻמְאָה, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ אֵינָן, וְלֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: