ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
חָבִית שֶׁשָּׁקְעָה. חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַבּוֹר, וְשָׁקְעָה בְּתוֹךְ הַיַּיִן שֶׁבַּבּוֹר, וְהַיַּיִן שֶׁבַּבּוֹר חֻלִּין, וְצָף לְמַעְלָה עַל פִּי הֶחָבִית:
וְנָגַע וְכוּ'. אִם שִׁלְשֵׁל יָדוֹ לְתוֹךְ פִּי הֶחָבִית מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים הֲרֵי זֶה חִבּוּר, וְנִפְסַל כָּל הַיַּיִן שֶׁבֶּחָבִית, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה הֶחָבִית מִתְּחִלָּתָהּ מְלֵאָה לְגַמְרֵי מִן הַיַּיִן שֶׁל תְּרוּמָה:
מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ. שֶׁלֹּא הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּי הֶחָבִית, אַף עַל פִּי שֶׁנָּגַע בַּיַּיִן שֶׁל בּוֹר שֶׁכְּנֶגֶד פִּי הֶחָבִית, אֲפִלּוּ הָכִי אֵינוֹ חִבּוּר:
אֲפִלּוּ עַל גַּבָּהּ רוּם קוֹמָה. שֶׁעָלָה יַיִן שֶׁבַּבּוֹר עַל פְּנֵי הֶחָבִית רוּם קוֹמַת אָדָם, אִם נָגַע כְּנֶגֶד פִּיהָ הָוֵי חִבּוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: