ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ שֶׁקָּרַם עָלָיו הַקִּפָּה. קָפְאוּ עָלָיו הַתַּבְלִין וְהַמָּרָק וְשֻׁמַּן הַבָּשָׂר, שֶׁנִּמּוֹחַ וְנַעֲשָׂה הַכֹּל כְּמִין קְרוּם:
הַחֲתִיכוֹת מֻתָּרוֹת. דְּלֹא הָוֵי הַקְּרוּם חִבּוּר:
וְכָל הָעוֹלִים עִמָּהּ. חֲשִׁיב מְחֻבָּר לָהּ. וְהַשְּׁאָר טָהוֹר:
שְׁנֵיהֶם חִבּוּר. וּבֵין שֶׁנָּגַע בַּקִּפָּה בֵּין שֶׁנָּגַע בַּחֲתִיכוֹת, פָּסַל הַכֹּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
עַל גַּבֵּי פְרוּסוֹת. שֶׁל לֶחֶם שֶׁמַּנִּיחִין עַל הַקִּטְנִיּוֹת:
מַעֲשֵׂה קְדֵרָה בַקִּטְנִיּוֹת. כְּלוֹמַר, קִטְנִיּוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בִּקְדֵרָה וְדַרְכָּן לְהִתְבַּקֵּעַ, וּכְשֶׁמִּתְבַּשְּׁלוֹת יָפֶה מִתְחַבְּרוֹת וְנַעֲשׂוֹת כְּמִין גּוּשׁ. וְיֵשׁ שֶׁגּוֹרְסִין, מַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְקִטְנִיּוֹת:
הֲרֵי אֵלּוּ יִמָּנוּ. אִם נָגַע שֶׁרֶץ בְּאֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן. וְהַגּוּשׁ הַסָּמוּךְ לוֹ שֵׁנִי, וְהָאַחֵר הַסָּמוּךְ לַשֵּׁנִי שְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה:
שְׁנֵיהֶן חִבּוּר זֶה לָזֶה. וְאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּאֶחָד מֵהֶן, נִפְסַל חֲבֵרוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: