ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
הַמִּקְפָּה וְהַחֲמִיטָה. דַּרְכָּן הָיָה לְהַנִּיחַ הַחֲמִיטָה, שֶׁהִיא עֻגָּה דַּקָּה כְּמִין רָקִיק, בְּתוֹךְ הַמִּקְפָּה:
חִבֵּץ. הַיְנוּ שֶׁעֵרֵב הַמִּקְפָּה וְהַחֲמִיטָה עִם הַשֶּׁמֶן, וּמִכָּל מָקוֹם הַשֶּׁמֶן נִכָּר. וְהָא דְּפָסֵיל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִלֵּךְ הַשֶּׁמֶן, לְפִי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַפְרִידוֹ מִן הַמִּקְפָּה וּמִן הַחֲמִיטָה: