ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
הַמְכַנֵּס חַלּוֹת. זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ:
עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ. שֶׁלֹּא לְהַפְרִידָן זוֹ מִזּוֹ:
מִשֶּׁקָּרְמוּ בַתַּנּוּר. דִּמְאַחַר שֶׁאֵין צוּרָתָן נִפְסֶדֶת וְנִשְׁאָרִין רְקִיקִין כְּמוֹ שֶׁהָיוּ, הוּא מַנִּיחָן מְדֻבָּקִין וְשׁוּב אֵין מַפְרִידָן זוֹ מִזּוֹ לְעוֹלָם:
וְשֶׁל שֶׁמֶן לְעוֹלָם. בֵּין חָדָשׁ בֵּין יָשָׁן:
טֹפַח. מִין קִטְנִית. וְרַמְבַּ"ם אוֹמֵר, שֶׁהוּא שֶׁקּוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי קורטמא"ן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם. מִשּׁוּם סֵיפָא דְּתָנֵי וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת, נָקַט טְמֵאִים אֵצֶל טְבוּל יוֹם, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא שַׁיָּךְ טֻמְאָה גַּבֵּי טְבוּל יוֹם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא פּוֹסֵל בַּתְּרוּמָה בִּלְבַד: