ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ט
הַחֲרָמִים. לַכֹּהֲנִים כְּדִכְתִיב (במדבר יח) כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה:
וְהַבְּכוֹרוֹת. אִי תָּם הוּא הֲרֵי זֶה קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, וְאִי בַעַל מוּם הוּא כְּתִיב (דברים יב) הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ:
וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר. פּוֹדֵהוּ בְשֶׂה וְאֵין בּוֹ קְדֻשָּׁה:
רֵאשִׁית הַגֵּז. דִּכְתִיב (שם יח) וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ:
וְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה. שֶׁמֶן תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמָא:
וְקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ. דְּלֹא אָסְרוּ לָתֵת לְכֹהֵן שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִטֻּמְאָה אֶלָּא דָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אִסּוּר טֻמְאָה בַּגְּבוּלִין, כְּגוֹן תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, אֲבָל קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ וּבִכּוּרִים שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָם לָעֲזָרָה, לֹא חָשְׁשׁוּ, דְּטִהוּרֵי מְטַהֵר נַפְשֵׁיהּ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּבִּכּוּרִים. דְּחָיֵשׁ דִּלְמָא לֹא מִזְדָּהֵר בְּהוּ, הוֹאִיל וְאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן עֲבוֹדָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
רַבִּי עֲקִיבָא מַתִּיר. רַבִּי עֲקִיבָא לְטַעֲמֵיהּ, דְּאָמַר בְּפֶרֶק שֵׁנִי דְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי דְּכַרְשִׁינִין כָּל מַעֲשֵׂיהֶן בְּטֻמְאָה, דְּלֹא חֲשִׁיבֵי אֹכֶל:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. דַּחֲשִׁיבֵי לְהוּ אֹכֶל הוֹאִיל וְהֵן נֶאֱכָלִין בִּשְׁנוֹת רְעָבוֹן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: