אור ברסלב
ברטנורא על משנה חלה פרק ד › משנה ח

ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ד · משנה ח

משנה ז

שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת. חֲלוּקוֹת בְּדִין חַלָּה:

מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַד כְּזִיב. כְּלוֹמַר כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד כְּזִיב, שֶׁהִיא רְצוּעָה הַיּוֹצְאָה מֵעַכּוֹ לְצַד צָפוֹן, וּכְבָשׁוּהָ עוֹלֵי בָבֶל וְקָדְשָׁה קְדֻשָּׁה שְׁנִיָּה:

מַפְרִישִׁים חַלָּה אֶחָת. וְנִתֶּנֶת לַכֹּהֵן וְאוֹכְלָהּ בְּטָהֳרָה:

מִכְּזִיב וְעַד הַנָּהָר. לְצַד מִזְרָח וּמִכְּזִיב וְעַד אֲמָנָה לְצַד מַעֲרָב. וְאֵינָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, לְפִי שֶׁכְּבָשׁוּהָ עוֹלֵי מִצְרָיִם וְלֹא כְבָשׁוּהָ עוֹלֵי בָבֶל, וּקְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה לֹא קָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא:

מַפְרִישִׁין שְׁתֵּי חַלּוֹת. הָרִאשׁוֹנָה נִשְׂרֶפֶת לְפִי שֶׁהִיא טְמֵאָה בְּטֻמְאַת אֶרֶץ הָעַמִּים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא כְבָשׁוּהָ עוֹלֵי בָבֶל, וְהַשְּׁנִיָּה נֶאֱכֶלֶת לְפִי שֶׁאֵין טֻמְאַת הַחַלָּה הָרִאשׁוֹנָה מְפֻרְסֶמֶת, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֶרֶץ הָעַמִּים גְּמוּרָה. וְאִם לֹא הָיוּ מַפְרִישִׁין חַלָּה שְׁנִיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת יֹאמְרוּ תְּרוּמָה טְהוֹרָה נִשְׂרֶפֶת, אֲבָל כְּשֶׁמַּפְרִישִׁין חַלָּה שְׁנִיָּה וְנֶאֱכֶלֶת הָרוֹאֶה נוֹתֵן עַל לִבּוֹ לְהָבִין טַעַם הַדָּבָר, אוֹ שׁוֹאֵל לַחֲכָמִים וְאוֹמְרִים לוֹ:

שֶׁל אוּר יֶשׁ לָהּ שִׁעוּר. מִפְּנֵי שֶׁזֹּאת הָאָרֶץ הָיְתָה קְדוֹשָׁה כְּבָר, נִרְאֵית חַלָּתָהּ כְּשֶׁל תּוֹרָה, הִלְכָּךְ יַפְרִישׁ כַּשִּׁעוּר שֶׁמַּפְרִישִׁים מֵעִסָּה טְמֵאָה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אוֹ מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה:

וְשֶׁל כֹּהֵן אֵין לָהּ שִׁעוּר. לְפִי שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

מִן הַנָּהָר וּמִן אֲמָנָה וְלִפְנִים. כְּלוֹמַר מִתְּחִלַּת הַנָּהָר וְלִפְנִים מִמֶּנָּה, וְכֵן מִתְּחִלַּת אֲמָנָה וְלִפְנִים מִמֶּנּוּ, חוּצָה לָאָרֶץ מַמָּשׁ, וּמַפְרִישִׁין שְׁתֵּי חַלּוֹת וּשְׁתֵּיהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

אַחַת לָאוּר. שֶׁהִיא טְמֵאָה בְּטֻמְאַת אֶרֶץ הָעַמִּים מַמָּשׁ:

וְאַחַת לַכֹּהֵן. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרַת חַלָּה שֶׁנִּתֶּנֶת לַכֹּהֵן:

שֶׁל אוּר אֵין לָהּ שִׁעוּר. הוֹאִיל וּשְׁתֵּיהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מוּטָב לְהַרְבּוֹת בְּאוֹתָהּ שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱכֶלֶת וְלֹא בַנִּשְׂרֶפֶת:

וּטְבוּל יוֹם אוֹכְלָהּ. לְחַלַּת הָאוּר שֶׁל חוּץ יִשְׂרָאֵל. וּטְבוּל יוֹם דְּקָאָמַר הָכָא הוּא כֹּהֵן שֶׁטָּבַל לְקֶרְיוֹ, שֶׁאֵין חַלַּת הָאוּר שֶׁל חוּץ יִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה אֶלָּא לְמִי שֶׁטֻּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ, אֲבָל טָמֵא בִשְׁאָר טֻמְאוֹת מֻתָּר בָּהּ. הִלְכָּךְ בְּחוּץ לָאָרֶץ הֵיכָא דְאִיכָּא כֹּהֵן קָטָן שֶׁלֹּא רָאָה קֶרִי מִיָּמָיו אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל בַּשָּׁנִים שֶׁטָּבַל לְקֶרְיוֹ, מַפְרִישׁ חַלָּה אַחַת בִּלְבָד וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן. וְאִי לֵיכָּא כֹּהֵן קָטָן אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁטָּבַל לְקֶרְיוֹ וְאִיכָּא כֹּהֵן בַּעַל קֶרִי, מַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַלּוֹת, אַחַת לָאוּר וְאֵין לָהּ שִׁעוּר, וְאַחַת לַכֹּהֵן וְיֶשׁ לָהּ שִׁעוּר, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה, כְּדִין כָּל עִסָּה שֶׁנִּטְמְאָה בְאֹנֶס, דְּטֻמְאַת אֶרֶץ הָעַמִּים טֻמְאַת אֹנֶס הִיא, וְאוֹכְלָהּ הַכֹּהֵן בְּקֶרְיוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרַת חַלָּה מִיִּשְׂרָאֵל:

אֵינוֹ צָרִיךְ טְבִילָה. וּבַעַל קֶרִי מֻתָּר בְּחַלַּת חוּץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

וַאֲסוּרָה לַזָּבִים וְלַזָּבוֹת. רַבָּנָן קָאָמְרֵי לַהּ, דְּאִלּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי שַׁרְיָא לַזָּבִים וְלַזָּבוֹת כִּי הֵיכִי דְשַׁרְיָא לְבַעַל קֶרִי:

וְנֶאֱכֶלֶת עִם הַזָּר עַל הַשֻּׁלְחָן. דְּלֹא גָזְרִינַן הַעֲלָאָה אָטוּ אֲכִילָה:

וְנִתֶּנֶת לְכָל כֹּהֵן. בֵּין לְכֹהֵן חָבֵר בֵּין לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ, כָּךְ פֵּרֵשׁ רַמְבַּ"ם. וְאֵין שִׁיטַת הַגְּמָרָא מוֹכַחַת כֵּן, אֶלָּא בֵּין לְכֹהֵן שֶׁאוֹכֵל חֻלָּיו בְּטָהֳרָה, בֵּין לְכֹהֵן שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל חֻלָּיו בְּטָהֳרָה, אֲבָל לְעַם הָאָרֶץ אֵין נוֹתְנִין שׁוּם מַתָּנָה מִמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה דִּכְתִיב (דברי הימים ב לא) לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה', אֵין נוֹתְנִין מָנָה אֶלָּא לְכֹהֲנִים הַמַּחֲזִיקִים בְּתוֹרַת ה'‏. וְכֵן הָא דִתְנַן לְקַמָּן אֵלּוּ נִתָּנִין לְכָל כֹּהֵן, לָאו לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ, אֶלָּא לְכָל כֹּהֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל חֻלָּיו בְּטָהֳרָה:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה חלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה