ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ז
בְּסוּרְיָא. אֲרָצוֹת שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד, וְאֵינָהּ קְדוֹשָׁה כִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְכוּ'. קָסָבַר עָשׂוּ סוּרְיָא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת וּשְׁבִיעִית:
וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פּוֹטֵר. דְּסָבַר לֹא עָשׂוּ סוּרְיָא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵינוֹ חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת בְּסוּרְיָא אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאֵין לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים חֵלֶק בּוֹ:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁתֵּי חַלּוֹת בְּסוּרְיָא. כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּפְרִישִׁים שְׁתֵּי חַלּוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הָאַחַת נִשְׂרֶפֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא טְמֵאָה בְּטֻמְאַת אֶרֶץ הָעַמִּים, וְהַשֵּׁנִית תִּנָּתֵן לַכֹּהֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרַת חַלָּה מִיִּשְׂרָאֵל:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חַלָּה אֶחָת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר עָשׂוּ סוּרְיָא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין עֲפָרָהּ מְטַמֵּא כַּעֲפַר אֶרֶץ הָעַמִּים, הִלְכָּךְ חַלָּה אַחַת וְתוּ לֹא:
אָחֲזוּ קֻלּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּפוֹטֵר סוּרְיָא מִמַּעַשְׂרוֹת וּשְׁבִיעִית:
וְקֻלּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּאוֹמֵר בְּסוּרְיָא חַלָּה אֶחָת. וַאֲנַן קַיְמָא לָן שֶׁהָעוֹשֶׂה כְּקֻלֵּי דְמַר וּכְקֻלֵּי דְמַר רָשָׁע, הִלְכָּךְ חָזְרוּ לַעֲשׂוֹת כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּשְׁתֵּי דְרָכִים, שֶׁאֵין סוּרְיָא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת וּשְׁבִיעִית כְּשֶׁיֵּשׁ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים חֵלֶק בַּקַּרְקַע, וְלֹא לְעִנְיַן חַלָּה. וְכֵן הֲלָכָה: