ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
נִדְמְעָה עִסָּתָהּ. נִתְעָרֵב בָּהּ תְּרוּמָה בְּפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין:
מִשֶּׁגִּלְגְּלָה חַיֶּבֶת. דְּכֵיוָן דְּנִתְחַיְּבָה בַחַלָּה כְּבָר, תּוּ לֹא פָקַע עַל יְדֵי דִמּוּעַ:
עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְטֻמְאָה. כֵּיוָן דַּאֲפִלּוּ אִם תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה אֵין הַכֹּהֵן רַשַּׁאי לְאָכְלָהּ מִפְּנֵי סָפֵק שֶׁנּוֹלַד בָּהּ, יָכוֹל לְטַמְּאוֹתָהּ מִיָּד קֹדֶם גִּלְגּוּל:
מִשֶּׁגִּלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה. אִם נוֹלַד בָּהּ סָפֵק לְאַחַר הַגִּלְגּוּל אָסוּר לְטַמְּאוֹתָהּ, דְּחֻלִּין הַטְּבוּלִים לְחַלָּה כְּחַלָּה דָּמוּ, וּתְרוּמָה תְּלוּיָה צְרִיכָה שִׁמּוּר: