ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ז
אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. לְפִי שֶׁבַּעַל הַבַּיִת עִסָּתוֹ מְעוּטָה, וּבְפָחוֹת מֵאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֵין בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה תִּתְּנוּ, שֶׁיְּהֵא בוֹ כְדֵי נְתִינָה:
וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה עִסָּה מְרֻבָּה לֹא פְּלוּג בְּעִסַּת בַּעַל הַבַּיִת:
נַחְתּוֹם הָעוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק. עִסָּתוֹ מְרֻבָּה, וּבְאֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה:
וְכֵן הָאִשָּׁה הָעוֹשָׂה לִמְכֹּר. אַף עַל פִּי שֶׁעִסָּתָהּ מְעוּטָה לֹא פְּלוּג בְּפַת הֶעָשׂוּי לִמְכֹּר:
נִטְמֵאת. הוֹאִיל וְלִשְׂרֵפָה עוֹמֶדֶת, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה: