ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ג
בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. דְּאָמַר קְרָא רוֹבֶצֶת, וְלֹא מְעוֹפֶפֶת. וּמִדְּכָתַב רוֹבֶצֶת וְלֹא כָתַב יוֹשֶׁבֶת, שְׁמַע מִנַּהּ דְּאִם כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיֶּבֶת:
שֶׁנֶּאֱמַר שַׁלֵּחַ. לְעוֹלָם מַשְׁמַע:
נָטַל אֶת הַבָּנִים וְכוּ'. דְּכֵיוָן דְּנָטַל אֶת הַבָּנִים הֲוֵי לֵיהּ קֵן מְזֻמָּן: