אור ברסלב

ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק יב

פרק יא

משנה א

שִׁלּוּחַ הַקֵּן. אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין. מַשְׁכַּחַת מֻקְדָּשִׁין דְּאִלּוּ הָיוּ חֻלִּין הָיוּ חַיָּבִים בְּשִׁלּוּחַ הַקֵּן, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ עוֹף וְהִקְדִּישׁוֹ כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וּבָרַח, וּמְצָאוֹ אַחַר כָּךְ רוֹבֵץ עַל הַקֵּן וְהִכִּירוֹ. אִי נַמִּי, כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ גּוֹזָלוֹת שֶׁל שׁוֹבָכוֹ לַמִּזְבֵּחַ לְעוֹלַת נְדָבָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁגָּדְלוּ אוֹתָן גּוֹזָלוֹת בָּרְחוּ וְיָצְאוּ וְקִנְּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּמֵעִקָּרָא כִּי אַקְדְּשִׁינְהוּ דִּידֵיהּ הֲווּ וְחָל הֶקְדֵּשׁ עֲלַיְהוּ, וְהַשְׁתָּא דִּמְצָאָן לָאו מְזֻמָּן הוּא, וְאִי הֲווּ חֻלִּין הֲווּ מִחַיְּבֵי:

וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. דִּכְתִיב כִּי יִקָּרֵא, פְּרָט לִמְזֻמָּן:

שֶׁקִּנְּנוּ בְפַרְדֵּס. שֶׁמָּרְדוּ וְיָצְאוּ מִן הַבַּיִת, וְאֵינָן חוֹזְרוֹת לַבַּיִת, וְנַעֲשׂוּ מִדְבָּרִיּוֹת. וּפַרְדֵּס לָאו מְזֻמָּן הוּא מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלוֹת לִבְרֹחַ:

הַרְדְּסִיאוֹת. שֶׁדַּרְכָּן לִגָּדֵל עִם בְּנֵי אָדָם. וְעַל שֵׁם הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק בְּגִדּוּלָן נִקְרְאוּ הַרְדְּסִיאוֹת עַל שְׁמוֹ:

משנה ב

עוֹף טָמֵא פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. דִּכְתִיב קַן צִפּוֹר, עוֹף מַשְׁמַע בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא, צִפּוֹר טָהוֹר וְלֹא טָמֵא:

עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר. אַף עַל גַּב דְּמִינָא דְאֶפְרוֹחִים בַּר שִׁלּוּחַ הוּא, פָּטוּר. דְּקַן צִפּוֹר בָּעִינַן, שֶׁתְּהֵא הָאֵם הַמְקַנֶּנֶת טְהוֹרָה:

וְעוֹף טָהוֹר הָרוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא פָּטוּר. דְּאָמַר קְרָא וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, לְךָ וְלֹא לִכְלָבֶיךָ:

קוֹרֵא. בַּעֲרָבִי קוֹרִין לוֹ שונא"ר, וּבְלַעַ"ז פרדי"ז. וְדַרְכּוֹ שֶׁהַזָּכָר רוֹבֵץ עַל הַבֵּיצִים כְּמוֹ הַנְּקֵבָה, הִלְכָּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב לְשַׁלֵּחַ הַזָּכָר. אֲבָל בִּשְׁאָר עוֹפוֹת מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁזָּכָר פָּטוּר, דְּאֵם אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא אָב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

משנה ג

בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. דְּאָמַר קְרָא רוֹבֶצֶת, וְלֹא מְעוֹפֶפֶת. וּמִדְּכָתַב רוֹבֶצֶת וְלֹא כָתַב יוֹשֶׁבֶת, שְׁמַע מִנַּהּ דְּאִם כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיֶּבֶת:

שֶׁנֶּאֱמַר שַׁלֵּחַ. לְעוֹלָם מַשְׁמַע:

נָטַל אֶת הַבָּנִים וְכוּ'. דְּכֵיוָן דְּנָטַל אֶת הַבָּנִים הֲוֵי לֵיהּ קֵן מְזֻמָּן:

משנה ד

לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. אַף עַל גַּב דְּלָאו הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו, הָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה שַׁלֵּחַ מֵעִקָּרָא מַשְׁמַע, וְהָכִי קָאָמַר קְרָא, לֹא תִקַּח הָאֵם, אֲבָל מַה יֵּשׁ עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתִּמְצָא הַקֵּן, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, וְאֵין כָּאן נִתָּק לַעֲשֵׂה אֶלָּא עֲבֵרַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ. אִם קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ. אֲבָל אִם לֹא קִיֵּם הָעֲשֵׂה, כְּגוֹן הַלּוֹקֵחַ אֵם מֵעַל הַבָּנִים וּשְׁחָטָהּ אוֹ מֵתָה תַּחַת יָדוֹ, לוֹקֶה:

משנה ה

מִצְוָה שֶׁהִיא כְּאִסָּר. שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס אֶלָּא דָּבָר מֻעָט:

סוף הספר

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה