ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ו
בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ. יֵשׁ בִּשְׁמֹנָה שְׁרָצִים שֶׁמְּטִילִים בֵּיצִים, כְּגוֹן הַצָּב וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט:
הַמְרֻקֶּמֶת. שֶׁנּוֹצַר בָּהּ אֶפְרוֹחַ:
טְהוֹרָה. לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגַּע בָּאֶפְרוֹחַ שֶׁבִּפְנִים:
נִקְּבָה כָל שֶׁהוּא טְמֵאָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע. שֶׁהַשּׁוֹמֵר מַכְנִיס וּמוֹצִיא טֻמְאָה בְּדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִגַּע:
עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָשָׂר. יֵשׁ מִין עַכְבָּר שֶׁאֵינוֹ פָּרֶה וְרָבֶה אֶלָּא מֵעַצְמוֹ נוֹצָר מִן הָאֲדָמָה, כְּאַשְׁפָּה הַמַּשְׁרֶצֶת תּוֹלָעִים. וְאִם עֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמָה בְּרִיאַת הָעַכְבָּר אֶלָּא מִצִּדּוֹ אֶחָד הַיְמָנִי אוֹ הַשְּׂמָאלִי. הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר, טָמֵא. בָּאֲדָמָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, טָהוֹר:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: