ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ג
בַּטְּהוֹרָה וּבַטְּמֵאָה. בֵּין שֶׁהִיא טְהוֹרָה שְׁחוּטָה וְהַמַּפְשִׁיט טָמֵא, בֵּין שֶׁהִיא נְבֵלָה טְמֵאָה וְהַמַּפְשִׁיט טָהוֹר, אִם מַפְשִׁיטוֹ לַעֲשׂוֹת מִן הָעוֹר שָׁטִיחַ דְּהַיְנוּ מַצָּע לְהַצִּיעַ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה אוֹ עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן, כְּגוֹן שֶׁקּוֹרֵעַ וְחוֹתֵךְ הָעוֹר כֻּלּוֹ לְאָרְכּוֹ מֵרֹאשׁ הַבְּהֵמָה וְעַד זְנָבָהּ, וּמַתְחִיל לְהַפְשִׁיט הָעוֹר, הֲוֵי חִבּוּר יָד לְהוֹצִיא טֻמְאָה מִן הַנְּבֵלָה אִם נוֹגֵעַ אָדָם טָהוֹר בָּעוֹר, וּלְהַכְנִיס טֻמְאָה לַבָּשָׂר אִם טְהוֹרָה הִיא:
עַד כְּדֵי אֲחִיזָה. שֶׁהֵן שְׁנֵי טְפָחִים. וּטְפֵי מֵהָכִי לֹא הֲוֵי יָד לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא טֻמְאָה, וְאִם הַבָּשָׂר טָהוֹר וְנָגְעָה טֻמְאָה בְּיוֹתֵר מִשְּׁנֵי טְפָחִים אֵלּוּ לֹא נִטְמָא הַבָּשָׂר, וְאִם הַבָּשָׂר נְבֵלָה וְנָגַע טָהוֹר בְּיוֹתֵר מִשְּׁנֵי טְפָחִים הַלָּלוּ לֹא נִטְמָא הַטָּהוֹר:
וּלְחֵמֶת. אִם לֹא חָתַךְ הָעוֹר מִתְּחִלָּה לְאָרְכּוֹ אֶלָּא מַפְשִׁיטוֹ כָּפוּל לְצֹרֶךְ חֵמֶת, מַתְחִיל מִצַּוָּאר וְהוֹפְכוֹ כְּלַפֵּי זְנָבָהּ:
עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הֶחָזֶה. הֲוֵי חִבּוּר. וְהַנּוֹגֵעַ בָּעוֹר כְּנוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר בֵּין לִטָּמֵא בֵּין לְטַמֵּא. מִפְּנֵי שֶׁהֶחָזֶה קָשֶׁה לְהַפְשִׁיט מִכָּל הָאֵבָרִים:
הַמַּרְגִּיל. שֶׁמַּתְחִיל מֵרַגְלֵי הַבְּהֵמָה לְהַפְשִׁיט וּמַפְשִׁיטוֹ כָּפוּל לְצֹרֶךְ חֵמֶת:
כֻּלּוֹ חִבּוּר. מִפְּנֵי שֶׁהֶחָזֶה לְסוֹף הֶפְשֵׁטוֹ הוּא, לְפִיכָךְ כֻּלּוֹ חִבּוּר עַד הֶחָזֶה, וְהַנּוֹגֵעַ בָּעוֹר הַמֻּפְשָׁט כְּנוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר בֵּין לִטָּמֵא בֵּין לְטַמֵּא:
עוֹר שֶׁעַל הַצַּוָּאר. מֵעַצְמוֹ נִפְשָׁט, לְפִיכָךְ אֵינוֹ חִבּוּר לַעֲשׂוֹת הַמֻּפְשָׁט הָרִאשׁוֹן חִבּוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶחָזֶה עוֹשֶׂה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: