ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
שֶׁהַחֵלֶב מוֹעֲלִין בּוֹ. וַאֲפִלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹן בְּעָלִים וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה בְּחַיֵּיהֶן, יֵשׁ מְעִילָה בְּאֵמוּרֵיהֶן לְאַחַר שֶׁנִּזְרַק דָּמָן. דִּכְתִיב גַּבֵּי קָדָשִׁים קַלִּים (ויקרא ג) כָּל חֵלֶב לַה', וּלְהָכִי כְּתִיב בְּהוּ לַה', לְמֵימַר דְּקָדְשֵׁי ה' קָרִינַן בֵּיהּ לְעִנְיַן מְעִילָה:
וְטָמֵא. אִם אֲכָלוֹ בְּטֻמְאַת הַגּוּף חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, אַחַת מִשּׁוּם חֵלֶב וְאַחַת מִשּׁוּם טֻמְאַת הַגּוּף:
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּדָּם. דְּגַבֵּי דָּם כְּתִיב (שם ז) עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, לְכַפָּרָה נְתַתִּיו וְלֹא שֶׁיְּהֵא קָרוּי שֶׁלִּי לִמְעֹל בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד אֶלָּא לְכַפֵּר בִּשְׁבִילְכֶם. וּמִשּׁוּם פִּגּוּל אֵין בּוֹ, דְּכָל שֶׁדָּבָר אַחֵר מַתִּיר אוֹתוֹ, כְּגוֹן בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁהַדָּם מַתִּירוֹ לַכֹּהֲנִים בִּזְרִיקָתוֹ, וּכְגוֹן עוֹלָה שֶׁדָּמָהּ מַתִּירָהּ לַמִּזְבֵּחַ, דְּאִם לֹא נִזְרַק דָּמָהּ אֵין אֵבָרֶיהָ נִקְטָרִים דִּכְתִיב (שם) וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח ה' וַהֲדַר וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִחוֹחַ, אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, אֲבָל דָּם דְּהוּא גּוּפֵיהּ מַתִּיר הוּא אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל. וּמִשּׁוּם נוֹתָר וְטָמֵא נַמִּי אֵין בּוֹ, דִּכְתִיב בַּדָּם תְּרֵי מִעוּטֵי, הוּא וְלָכֶם, חַד לְמִעוּטֵי מִנּוֹתָר וְחַד לְמִעוּטֵי מִטֻּמְאָה:
אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה. כְּדִכְתִיב (שם ז) מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה: