ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ד
מֻתָּר לְבַשֵּׁל וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה. דְּאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. דִּתְלָתָא גְּדִי כְּתִיבֵי גַּבֵּי אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, וְחַד מִנַּיְהוּ לְהוֹצִיא אֶת הַטְּמֵאָה, שֶׁאִם בִּשֵּׁל בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲפִלּוּ בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, מֻתָּר. וּבַאֲכִילָה מִיהָא אָסוּר, מִשּׁוּם בָּשָׂר טָמֵא. וְכֵן נַמִּי תְּלָתָא בַּחֲלֵב אִמּוֹ כְּתִיבֵי, וְחַד מִנַּיְהוּ לְמִעוּטֵי חֲלֵב טְמֵאָה, וַאֲפִלּוּ הַבָּשָׂר טָהוֹר:
פְּרָט לְחַיָּה וּלְעוֹף וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה. גְּדִי פְּרָט לְעוֹף שֶׁאֵינוֹ בְהֵמָה. גְּדִי פְּרָט לַחַיָּה, דְּאַף עַל גַּב דְּחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה, אָתָא קְרָא יְתֵרָא וְאַפְּקֵיהּ. גְּדִי וְלֹא בְהֵמָה טְמֵאָה, וְנַפְקָא לָן מִדִּכְתִיב (בראשית כז) וְאֶת עוֹרוֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים, וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת גְּדִי הָעִזִּים (שם לח), כָּאן פֵּרֵשׁ לְךָ הַכָּתוּב דִּגְדִי זֶה מֵעִזִּים הוּא, הָא אִם לֹא פֵרֵשׁ, יֵשׁ בְּמַשְׁמַע אַף שְׁאָר בְּהֵמָה, מִדְּאִצְטְרִיךְ בֵּיהּ לְפֵרוּשֵׁי:
נֶאֱמַר לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה. וְנֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ פָּסוּק עַצְמוֹ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, דְּמַשְׁמַע כָּל שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ אִסּוּר נְבֵלָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. וְאִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וּבֵין רַבִּי עֲקִיבָא, דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר חַיָּה דְּאוֹרַיְתָא, דְּכָל שֶׁהוּא אָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב, חוּץ מִן הָעוֹף שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר, חַיָּה לָאו דְּאוֹרַיְתָא. אִי נַמִּי, עוֹף מִדְּרַבָּנָן אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, רַבִּי עֲקִיבָא דְּפָרֵישׁ אֵינוֹ מִן הַתּוֹרָה, מַשְׁמַע הָא מִדְּרַבָּנָן יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר. אֲבָל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּלֹא פָרֵישׁ הַאי לִישָׁנָא, שָׁרֵי לֵיהּ לְגַמְרֵי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: