ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ז
וּבְחֹל הַדַּק. כֹּל שֶׁאֵין הַיּוֹצֵר צָרִיךְ לְכָתְשׁוֹ:
חַרְסִית. שְׁחִיקַת חֲרָסִין:
וּמְגוּפָה. כִּסּוּי שֶׁל חֶרֶס שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית:
דָּבָר שֶׁאֵין מְגַדֵּל בּוֹ צְמָחִים אֵין מְכַסִּים בּוֹ. וְסִיד וְחַרְסִית וּלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן דִּתְנַן לְעֵיל שֶׁמְּכַסִּין בָּהֶן, אַף עַל גַּב דְּאֵין מְגַדְּלִים צְמָחִין, הוֹאִיל וּמֵעִקָּרָא קֹדֶם שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהֶן מְלָאכָה הָיוּ מְגַדְּלִים צְמָחִים, מְכַסִּין בָּהֶן. וְהַאי כְּלָלָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָאו דַּוְקָא, דְּהָא נְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים דַּקָּה וּנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן אָמְרִינַן בַּבְּרַיְתָא דִּמְכַסִּין בָּהֶן, אַף עַל גַּב דְּאֵינָן מְגַדְּלִין צְמָחִין. וְאֵפֶר מְכַסִּים בּוֹ מִשּׁוּם דְּאִקְּרֵי עָפָר דִּכְתִיב (במדבר יט) מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת. וְכֵן מְכַסִּים בִּשְׁחִיקַת הַזָּהָב דִּכְתִיב (איוב כח) וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ: