ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה טָהוֹר. מִקַּל וָחֹמֶר, וּמָה אִם הוֹעִילָה לוֹ מְחִצַּת אִמּוֹ לְהַתִּירוֹ בַּאֲכִילָה בִּשְׁחִיטָתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵת, לֹא תוֹעִיל לוֹ כְּשֶׁהִיא חַיָּה לְטַהֲרוֹ מִלְּטַמֵּא. וּבְהֵמָה טְמֵאָה מְנָלָן, דְּאָמַר קְרָא (ויקרא יא) וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה, זוֹ בְהֵמָה טְמֵאָה. אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה, זוֹ בְהֵמָה טְהוֹרָה. אִיתְקַשׁ בְּהֵמָה טְמֵאָה לִבְהֵמָה טְהוֹרָה, מַה בְּהֵמָה טְהוֹרָה עֻבָּרָהּ טָהוֹר, אַף בְּהֵמָה טְמֵאָה עֻבָּרָהּ טָהוֹר:
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר בִּטְמֵאָה טָמֵא. וּמַפִּיק לֵיהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם ה) אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְכִי נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמְּאָה וְנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה. אֶלָּא אֵיזֶה, זֶה עֻבָּר שֶׁבַּטְּמֵאָה טָמֵא, וּבַטְּהוֹרָה טָהוֹר מִקַּל וָחֹמֶר. וּבַטְּמֵאָה טָמֵא דְּלֵיכָּא קַל וָחֹמֶר וְלֹא דָרְשִׁינַן הֶקֵּשָׁא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
הַחַיָּה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. וּמִדְרַבָּנָן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יוֹצִיא הָעֻבָּר אֶת רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר וַהֲרֵי הוּא כְיָלוּד וּמְטַמֵּא, וְהַחַיָּה סְבוּרָה שֶׁעֲדַיִן הוּא בְּמֵעֶיהָ וְאָתֵי לִטְהוּרֵי. אֲבָל בְּרוֹעֶה שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי בְהֵמָה דְּקָתָנֵי מַתְנִיתִין טָהוֹר, לֵיכָּא לְמִגְזָר הָכִי, מִפְּנֵי שֶׁרֶחֶם שֶׁל בְּהֵמָה גָּלוּי וְכִי מַפִּיק חָזֵי לֵיהּ:
וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. דְּאִשָּׁה מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ כְּשֶׁמּוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר וְלֹא אָתֵי לְטִהוּרֵי: