ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים וְכוּ' שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה. וְתִקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה לֹא הַוְיָא לֵאָסֵר בַּהֲנָאָה, מִשּׁוּם דְּכָל הָנֵי אֵינָן נַעֲשִׂים עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב (דברים יב) אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים, וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם. וּמִיהוּ פְּסוּלָה מִלֶּאֱכֹל, מִשּׁוּם דְּדַמְיָא לִשְׁחִיטָה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וּמִחַלְּפָא בָהּ. וְדַוְקָא שֶׁאָמַר לְשֵׁם הָרִים לְשֵׁם גְּבָעוֹת, אֲבָל אִם אָמַר לַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת, הֲרֵי זוֹ זִבְחֵי מֵתִים וַאֲסוּרָה בַהֲנָאָה:
לְשֵׁם דָּבָר כָּשֵׁר. שְׁחִיטָה סְתָם: