ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
כָּשֵׁר בַּתּוֹרִין פָּסוּל בִּבְנֵי יוֹנָה. דְּתוֹרִים מַשְׁמַע גְּדוֹלִים וְלֹא קְטַנִּים. בְּנֵי יוֹנָה קְטַנִּים וְלֹא גְּדוֹלִים. דְּלֹא לִשְׁתְּמִיט קְרָא וְלִכְתֹּב מִן בְּנֵי הַתּוֹרִים אוֹ מִן הַיּוֹנָה, וּמִדְּכָתַב בְּכֻלְּהוּ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה שְׁמַע מִנַּהּ לְעַכֵּב:
תְּחִלַּת הַצִּהוּב. כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהָבִיא נוֹצָה יָפָה צְהֻבָּה סָבִיב לְצַוָּארוֹ, פְּסוּלִים בָּזֶה וּבָזֶה. בִּבְנֵי יוֹנָה פְּסוּלִין מִשּׁוּם גָּדְלָן, וּבַתּוֹרִים מִשּׁוּם קָטְנָן, דְּיָצְאוּ מִכְּלַל קְטַנִּים, וְלִכְלַל גְּדוֹלִים לֹא בָאוּ. וּמִיהוּ בְּנֵי יוֹנָה הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁשּׁוֹמְטִין כָּנָף מֵהֶם וְאֵין דָּם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, פְּסוּלִים מֵרֹב קָטְנָן: