ברטנורא על משנה חגיגה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
הַפּוֹתֵחַ אֶת חָבִיתוֹ. חָבֵר שֶׁפָּתַח חָבִיתוֹ לִמְכֹּר יַיִן בִּירוּשָׁלַיִם בָּרֶגֶל, וּמִשְׁמְשׁוּ בּוֹ עַמֵּי הָאָרֶץ:
לֹא יִגְמֹר. לְאַחַר הָרֶגֶל. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת הָרֶגֶל הֵן טְהוֹרִין, לֹא שֶׁטָּהֳרָתָן טָהֳרָה עוֹלָמִית, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת הָרֶגֶל הַכֹּל חֲבֵרִים, אֲבָל לְאַחַר הָרֶגֶל טָמֵא מַגָּעָן לְמַפְרֵעַ, כִּדְאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין לְאַחַר הָרֶגֶל מַטְבִּילִין כְּלֵי הָעֲזָרָה, מִפְּנֵי שֶׁנָּגְעוּ בָּהֵן עַמֵּי הָאָרֶץ בָּרֶגֶל. וְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר יִגְמֹר, סָבַר אִם אַתָּה אוֹמֵר לֹא יִגְמֹר אַף הוּא לֹא יַתְחִיל, וְאֵין מָזוֹן מָצוּי לְעוֹלֵי רְגָלִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מַעֲבִירִין עַל טָהֳרַת הָעֲזָרָה. מַעֲבִירִין אֶת הַכֵּלִים מִמְּקוֹמָן לְהַטְבִּילָן וּלְטַהֵר אֶת הָעֲזָרָה מִטֻּמְאַת עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנָּגְעוּ בָּהֵן בָּרֶגֶל:
מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים צְרִיכִין לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי שַׁבָּת אִישׁ בְּבֵיתוֹ:
אַף לֹא בְיוֹם חֲמִישִׁי. אַף אִם עָבַר הָרֶגֶל לְיוֹם חֲמִישִׁי, אֵין מַטְבִּילִין אוֹתָן עַד לְאַחַר הַשַּׁבָּת. לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים פְּנוּיִין לְיוֹם מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְהַטְבִּילָן, שֶׁטְּרוּדִין לְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן שֶׁעַל הַתַּפּוּחַ בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁקָּבְצוּ שָׁם כָּל יְמוֹת הָרֶגֶל כָּל דֶּשֶׁן שֶׁל הַמַּעֲרָכָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: