ברטנורא על משנה חגיגה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
הַגַּבָּאִים. יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן גַּבָּאִים לְמַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִגְבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת, וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת לַעֲבֹט עֲבוֹטוֹ:
וְכֵן הַגַּנָּבִים. שֶׁגָּנְבוּ כְּלֵי חֶרֶס וְהֶחְזִירוּם:
נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ. לְתוֹכוֹ. וְהוּא שֶׁהֶחְזִירוּם מֵחֲמַת תְּשׁוּבָה שֶׁעָשׂוּ מֵעַצְמָם, לֹא מֵחֲמַת יִרְאָה:
וּבִירוּשָׁלַיִם נֶאֱמָנִים עַל הַקֹּדֶשׁ. נֶאֱמָנִים עַל כָּל כְּלֵי חֶרֶס, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, לוֹמַר שֶׁהֵן טְהוֹרִין לַקֹּדֶשׁ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין כִּבְשׁוֹנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, לְפִיכָךְ הֶאֱמִינוּם וְלֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם:
וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל אַף עַל הַתְּרוּמָה. דְּאָמַר קְרָא (שופטים כ) וַיֶּאֱסֹף כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים, הַכָּתוּב קְרָאָם בִּשְׁעַת אֲסֵפָה כֻּלָּם חֲבֵרִים, וְרֶגֶל שְׁעַת אֲסֵפָה הִיא: