ברטנורא על משנה חגיגה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְחֻלִּין וּלְמַעֲשֵׂר וְלִתְרוּמָה. חֻלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּתְרוּמָה דַּי לָהֶם נְטִילָה בִּכְלִי שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית מַיִם:
וּלְקֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. פֵּרוּשׁ לֶאֱכוֹל שְׁלָמִים וְחַטָּאת וְאָשָׁם יֵשׁ מַעֲלָה יְתֵרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַטְבִּיל אֶת הַיָּדַיִם בְּאַרְבָּעִים סְאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם אֶלָּא סְתָם יָדַיִם, שֶׁלֹּא נָגְעוּ בְּטֻמְאָה הַמְטַמְּאָה אֶת כָּל הַגּוּף מִדְּאוֹרָיְתָא:
וּלְחַטָּאת. לִגַּע בְּמֵי חַטָּאת, מַיִם הַמְקֻדָּשִׁים בְּאֵפֶר פָּרָה אֲדֻמָּה לְהַזּוֹת מֵהֶם עַל טְמֵאֵי מֵתִים, יֵשׁ מַעֲלָה יְתֵרָה, שֶׁאִם נִטְמְאוּ יָדָיו בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים הַמְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם וְלֹא אֶת הַגּוּף, כְּגוֹן סֵפֶר וְאֳכָלִין טְמֵאִים וּמַשְׁקִין טְמֵאִים וְכָל טֻמְאוֹת שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים, נִטְמָא גַּם הַגּוּף, וְכָל הַגּוּף צָרִיךְ טְבִילָה. וְכָל מַעֲלוֹת הַלָּלוּ שֶׁזֶּה גָּבוֹהַּ מִזֶּה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הֵם. וְהַאי דְּנָקַט לְהוּ הָכָא גַּבֵּי הִלְכוֹת חֲגִיגָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּסוֹפָן הִלְכוֹת הָרֶגֶל, שֶׁעַמֵּי הָאָרֶץ חֲשׁוּבִים טְהוֹרִים בָּרֶגֶל, וְלֹא בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. בְּסוֹף חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ: