אור ברסלב

ברטנורא על משנה חגיגה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ב

פרק א

משנה א

אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת. לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד אֵין דּוֹרְשִׁין לָהֶם סִתְרֵי עֲרָיוֹת, כְּגוֹן בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ דְּלֹא כְּתִיבָא בִּקְרָא בְּהֶדְיָא וְאַתְיָא מִדְּרָשָׁא. שֶׁמָּא בִּזְמַן שֶׁמְּדַבֵּר הָרַב עִם אֶחָד יִשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ הַשְּׁנַיִם בֵּינֵיהֶם, וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם לִשְׁמֹעַ מִפִּי הָרַב כְּשֶׁדָּרַשׁ בּוֹ אִסּוּר, וְיָבֹאוּ לְהָקֵל בַּעֲרָיוֹת עַל יְדֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמַּדְתָּן יוֹתֵר מִשְּׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה:

וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּמַעֲשֵׂה שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית אֲפִלּוּ לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן לִשְׁלֹשָׁה אוֹ יוֹתֵר, דְּאָמַר קְרָא (דברים ד) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים, יָחִיד שׁוֹאֵל וְאֵין שְׁנַיִם שׁוֹאֲלִים:

וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל וְשֶׁרָאָה יְשַׁעְיָה. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, הַחָכְמָה הַטִּבְעִית. וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, מְצִיאוּת הָאֵל וּתְאָרָיו וְהַמַּלְאָכִים וְהַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר הַמָּוֶת. וְאֵין נִרְאֶה לִי שֶׁיִּקָּרֵא כָּל זֶה מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, דְּאִם כֵּן חָכְמַת הַמֶּרְכָּבָה הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי, אֶלָּא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה הוּא שֶׁעַל יְדֵי הַזְכָּרַת שֵׁמוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּכֶּתֶר, וְצוֹפִין אֵיךְ מִשְׁמְרוֹת הַמַּלְאָכִים בְּמַעֲמָדָן וְאֵיךְ הֵיכָל לִפְנִים מֵהֵיכָל, כְּעֵין הַסּוֹכִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. אֲפִלּוּ לְאָדָם אֶחָד אֵין דּוֹרְשִׁין בַּמֶּרְכָּבָה, אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּיר בּוֹ הָרַב שֶׁהוּא חָכָם שֶׁאִם יִמְסֹר לוֹ רָאשֵׁי פְּרָקִים יִהְיֶה הוּא מֵבִין הַשְּׁאָר מִדַּעְתּוֹ:

כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. הָנֵי דִּמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל:

רָאוּי לוֹ. יָפֶה וְטוֹב הָיָה לוֹ אִם לֹא בָּא לְעוֹלָם:

מַה לְּמַעְלָה. מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת:

מַה לְּמַטָּה. מִתַּחַת לָאָרֶץ:

מַה לְּפָנִים. חוּץ לִמְחִצַּת הָרָקִיעַ בַּמִּזְרָח:

וּמַה לְּאָחוֹר. לְמַעֲרָב. פֵּרוּשׁ אַחֵר, מַה לְּפָנִים קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, מַה לְּאָחוֹר בְּסוֹף הָעוֹלָם לְאַחֲרִית הַיָּמִים:

וְכֹל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאוֹמֵר אֵין שְׁכִינָה מְצוּיָה כָּאן וּמִי רוֹאֵנִי וּמִי יוֹדְעֵנִי:

משנה ב

יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ. בְּיוֹם טוֹב. מִפְּנֵי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַעֲלֵי חַיִּים, שֶׁבְּכָל כֹּחוֹ הוּא סוֹמֵךְ. וְזוֹ הַמַּחֲלֹקֶת הָיְתָה בֵּין הַנְּשִׂיאִים וּבֵין אֲבוֹת בֵּית דִּין, דּוֹר אַחַר דּוֹר:

יָצָא מְנַחֵם. לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, וּפָרַשׁ מִלִּהְיוֹת חֲבֵרוֹ שֶׁל הִלֵּל. לְפִיכָךְ לֹא הוֹדַע מֵעִנְיָנוֹ אִם נֶחְלַק עִם הִלֵּל בְּזֶה אִם לָאו, וְנִכְנַס שַׁמַּאי בִּמְקוֹמוֹ לִהְיוֹת אַב בֵּית דִּין תַּחְתָּיו, וְנֶחְלַק עַל הִלֵּל:

הָרִאשׁוֹנִים. שֶׁהֻזְכְּרוּ רִאשׁוֹן בְּכָל זוּג הָיוּ נְשִׂיאִים:

משנה ג

מְבִיאִים שְׁלָמִים. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ אֲכִילָה לְהֶדְיוֹט:

וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם. אֶלָּא סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן מִבְּעוֹד יוֹם. דְּלֹא בָּעִינַן וְסָמַךְ וְשָׁחַט תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה:

אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. עוֹלַת יָחִיד, וַאֲפִלּוּ עוֹלַת רְאִיָּה, שֶׁהֲרֵי יָכֹל לְהַקְרִיבָהּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הָרֶגֶל, דְּאָמַר קְרָא (במדבר כט) עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, לָכֶם וְלֹא לְגָבוֹהַּ:

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבִיאִין שַׁלְמֵי חֲגִיגָה וְעוֹלוֹת רְאִיָּה. דִּכְתִיב (דברים טז) עֲצֶרֶת לַה', כָּל דְּלַה'. אֲבָל נְדָרִים וּנְדָבוֹת, בֵּין עוֹלוֹת בֵּין שְׁלָמִים, דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב:

משנה ד

יוֹם טְבוֹחַ. יוֹם שְׁחִיטַת עוֹלוֹת רְאִיָּה שֶׁל יוֹם טוֹב לְאַחַר הַשַּׁבָּת, שֶׁאֵין קְרֵבִים לֹא בְּיוֹם טוֹב וְלֹא בְּשַׁבָּת, וַעֲצֶרֶת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה כְּפֶסַח וְסֻכּוֹת:

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ. אֵינָהּ צְרִיכָה יוֹם טְבוֹחַ, שֶׁמֻּתָּר לְהַקְרִיבָן בְּיוֹם טוֹב. וּבֵית הִלֵּל לְטַעֲמַיְיהוּ דְּאָמְרֵי מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת בְּיוֹם טוֹב. וְאַשְׁמְעִינַן תַּנָּא דַּאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּלֹא אֶפְשָׁר לְמֵעֲבַד לְמָחָר, כְּגוֹן דְּחָל עֲצֶרֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּהָא אָמְרֵי בֵּית שַׁמַּאי דְּאֵין עוֹלַת רְאִיָּה קְרֵיבָה בְּיוֹם טוֹב וְדָחוּ לָהּ עַד לְאַחַר הַשַּׁבָּת:

אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. בְּכֵלִים נָאִים שֶׁלּוֹ, בְּיוֹם טְבוֹחַ שֶׁל עֲצֶרֶת שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנָאֶה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁיָּבִינוּ הַכֹּל שֶׁאֵין הַיּוֹם יוֹם טוֹב:

שֶׁלֹּא לְקַיֵּם דִּבְרֵי הָאוֹמְרִים עֲצֶרֶת אַחַר שַׁבָּת. שֶׁהָיוּ הַצְּדוֹקִים אוֹמְרִים לְעוֹלָם עֲצֶרֶת אַחַר שַׁבָּת, דִּכְתִיב (ויקרא כג) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת, וְהֵן אוֹמְרִים מִמָּחֳרָת שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית וְאִם כֵּן לְעוֹלָם חָל עֲצֶרֶת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת:

משנה ה

נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְחֻלִּין וּלְמַעֲשֵׂר וְלִתְרוּמָה. חֻלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּתְרוּמָה דַּי לָהֶם נְטִילָה בִּכְלִי שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית מַיִם:

וּלְקֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. פֵּרוּשׁ לֶאֱכוֹל שְׁלָמִים וְחַטָּאת וְאָשָׁם יֵשׁ מַעֲלָה יְתֵרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַטְבִּיל אֶת הַיָּדַיִם בְּאַרְבָּעִים סְאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם אֶלָּא סְתָם יָדַיִם, שֶׁלֹּא נָגְעוּ בְּטֻמְאָה הַמְטַמְּאָה אֶת כָּל הַגּוּף מִדְּאוֹרָיְתָא:

וּלְחַטָּאת. לִגַּע בְּמֵי חַטָּאת, מַיִם הַמְקֻדָּשִׁים בְּאֵפֶר פָּרָה אֲדֻמָּה לְהַזּוֹת מֵהֶם עַל טְמֵאֵי מֵתִים, יֵשׁ מַעֲלָה יְתֵרָה, שֶׁאִם נִטְמְאוּ יָדָיו בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים הַמְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם וְלֹא אֶת הַגּוּף, כְּגוֹן סֵפֶר וְאֳכָלִין טְמֵאִים וּמַשְׁקִין טְמֵאִים וְכָל טֻמְאוֹת שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים, נִטְמָא גַּם הַגּוּף, וְכָל הַגּוּף צָרִיךְ טְבִילָה. וְכָל מַעֲלוֹת הַלָּלוּ שֶׁזֶּה גָּבוֹהַּ מִזֶּה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הֵם. וְהַאי דְּנָקַט לְהוּ הָכָא גַּבֵּי הִלְכוֹת חֲגִיגָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּסוֹפָן הִלְכוֹת הָרֶגֶל, שֶׁעַמֵּי הָאָרֶץ חֲשׁוּבִים טְהוֹרִים בָּרֶגֶל, וְלֹא בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. בְּסוֹף חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ:

משנה ו

הַטּוֹבֵל לְחֻלִּין וְהֻחְזַק לְחֻלִּין. וְעוֹד זוֹ מַעֲלָה. הַטּוֹבֵל לֶאֱכֹל חֻלִּין וְנִתְכַּוֵּן לִטְבֹּל לִהְיוֹת מֻחְזָק טָהוֹר לְשֵׁם חֻלִּין:

אָסוּר לְמַעֲשֵׂר. אָסוּר לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַנֶּאֱכָל בִּירוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁיִּטְבֹּל לְשֵׁם מַעֲשֵׂר. וְכֵן כֻּלָּם:

אָסוּר בְּחַטָּאת. בְּמַיִם הַמְקֻדָּשִׁים בְּאֵפֶר פָּרָה:

וְלֹא הֻחְזַק. לֹא נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם טְבִילַת טָהֳרָה, אֶלָּא לִרְחִיצָה בְּעַלְמָא:

כְּאִלּוּ לֹא טָבַל. לְמַעֲשֵׂר, וְכָל שֶׁכֵּן לִתְרוּמָה וּלְקֹדֶשׁ. אֲבָל טְבִילָה הִיא לְחֻלִּין, דְּחֻלִּין לֹא בָּעוּ כַּוָּנָה:

משנה ז

מִדְרָס. אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים כְּמִדְרַס הַזָּב שֶׁמְּטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, כְּדִכְתִיב (ויקרא טו) וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו:

לַפְּרוּשִׁים. לְאוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶם בְּטָהֳרַת חֻלִּין:

בִּגְדֵי פְרוּשִׁים מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְרוּמָה. כָּאן חָסֵר מַעֲלָה אַחַת, וְהָכִי אִיבָּעֵי לֵיהּ לְמִתְנֵי, בִּגְדֵי פְּרוּשִׁים מִדְרָס לְאוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בִּגְדֵי אוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה, דְּהַיְנוּ לַכֹּהֲנִים בִּתְרוּמָתָן. וְכָל הָנֵי מַעֲלוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים נִינְהוּ, שֶׁאָמְרוּ אֵין שְׁמִירַת טָהֳרָתָן שֶׁל אֵלּוּ חֲשׁוּבָה שְׁמִירָה אֵצֶל אֵלּוּ. וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵן אֵצֶל אֵלּוּ כְּאִלּוּ לֹא שְׁמָרוּם, גָּזְרוּ בְּבִגְדֵיהֶם שֶׁמָּא יָשְׁבָה עֲלֵיהֶם אִשְׁתּוֹ נִדָּה, וַהֲרֵי הֵן מִדְרַס הַנִּדָּה:

הָיָה אוֹכֵל עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. הָיָה אוֹכֵל חֻלִּין שֶׁלּוֹ בְּטָהֳרָה כְּאִלּוּ הָיָה קֹדֶשׁ, שֶׁהָיָה נִזְהַר בָּהֵן מִכָּל טֻמְאָה הַמְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ:

וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַחַטָּאת. אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ. דִּקְסָבַר הַאי תַּנָּא חֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, דְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ לְכָל הַדְּבָרִים, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף מַסֶּכֶת נִדָּה:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה