ברטנורא על משנה חגיגה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת. לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד אֵין דּוֹרְשִׁין לָהֶם סִתְרֵי עֲרָיוֹת, כְּגוֹן בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ דְּלֹא כְּתִיבָא בִּקְרָא בְּהֶדְיָא וְאַתְיָא מִדְּרָשָׁא. שֶׁמָּא בִּזְמַן שֶׁמְּדַבֵּר הָרַב עִם אֶחָד יִשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ הַשְּׁנַיִם בֵּינֵיהֶם, וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם לִשְׁמֹעַ מִפִּי הָרַב כְּשֶׁדָּרַשׁ בּוֹ אִסּוּר, וְיָבֹאוּ לְהָקֵל בַּעֲרָיוֹת עַל יְדֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמַּדְתָּן יוֹתֵר מִשְּׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה:
וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּמַעֲשֵׂה שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית אֲפִלּוּ לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן לִשְׁלֹשָׁה אוֹ יוֹתֵר, דְּאָמַר קְרָא (דברים ד) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים, יָחִיד שׁוֹאֵל וְאֵין שְׁנַיִם שׁוֹאֲלִים:
וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל וְשֶׁרָאָה יְשַׁעְיָה. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, הַחָכְמָה הַטִּבְעִית. וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, מְצִיאוּת הָאֵל וּתְאָרָיו וְהַמַּלְאָכִים וְהַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר הַמָּוֶת. וְאֵין נִרְאֶה לִי שֶׁיִּקָּרֵא כָּל זֶה מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, דְּאִם כֵּן חָכְמַת הַמֶּרְכָּבָה הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי, אֶלָּא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה הוּא שֶׁעַל יְדֵי הַזְכָּרַת שֵׁמוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּכֶּתֶר, וְצוֹפִין אֵיךְ מִשְׁמְרוֹת הַמַּלְאָכִים בְּמַעֲמָדָן וְאֵיךְ הֵיכָל לִפְנִים מֵהֵיכָל, כְּעֵין הַסּוֹכִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:
בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. אֲפִלּוּ לְאָדָם אֶחָד אֵין דּוֹרְשִׁין בַּמֶּרְכָּבָה, אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּיר בּוֹ הָרַב שֶׁהוּא חָכָם שֶׁאִם יִמְסֹר לוֹ רָאשֵׁי פְּרָקִים יִהְיֶה הוּא מֵבִין הַשְּׁאָר מִדַּעְתּוֹ:
כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. הָנֵי דִּמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל:
רָאוּי לוֹ. יָפֶה וְטוֹב הָיָה לוֹ אִם לֹא בָּא לְעוֹלָם:
מַה לְּמַעְלָה. מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת:
מַה לְּמַטָּה. מִתַּחַת לָאָרֶץ:
מַה לְּפָנִים. חוּץ לִמְחִצַּת הָרָקִיעַ בַּמִּזְרָח:
וּמַה לְּאָחוֹר. לְמַעֲרָב. פֵּרוּשׁ אַחֵר, מַה לְּפָנִים קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, מַה לְּאָחוֹר בְּסוֹף הָעוֹלָם לְאַחֲרִית הַיָּמִים:
וְכֹל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאוֹמֵר אֵין שְׁכִינָה מְצוּיָה כָּאן וּמִי רוֹאֵנִי וּמִי יוֹדְעֵנִי: