ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה יא
בַּעַל קֶרִי כְּמַגַּע שֶׁרֶץ. כְּשֵׁם שֶׁנּוֹגֵעַ בַּשֶּׁרֶץ רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, כָּךְ בַּעַל קֶרִי רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, וְטֻמְאָתוֹ שָׁוָה לְטֻמְאַת הַנּוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע:
וּבוֹעֵל נִדָּה כִּטְמֵא מֵת. שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה:
שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וּמֵת עַצְמוֹ וְכָל שֶׁכֵּן טְמֵא מֵת אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לֹא טֻמְאָה קַלָּה וְלֹא טֻמְאָה חֲמוּרָה, דִּכְתִיב (ויקרא טו) וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו, הַזָּב, וְלֹא טְמֵא מֵת: