ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
כֹּל הַנִּשָּׂא עַל גַּבֵּי הַזָּב. עֶלְיוֹנוֹ שֶׁל זָב וַאֲפִלּוּ לֹא נָגַע בּוֹ הַזָּב, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה חוֹצְצִים בֵּינוֹ לְבֵין הַזָּב, הַכֹּל טָמֵא, דִּכְתִיב (שם) וְהַנּוֹגֵעַ בְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו, מַאי תַחְתָּיו, אִילֵימָא תַּחְתָּיו דְּזָב, הַיְנוּ מִשְׁכָּב, אֶלָּא בְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה הַזָּב תַּחְתָּיו, דְּהַיְנוּ עֶלְיוֹנוֹ שֶׁל זָב, וְנוֹהֵג בְּכָל דָּבָר, אֲפִלּוּ בְמִידִי דְּאֵין רְגִילוּת לִהְיוֹת עָלָיו, וְלֹא הָווּ כְעֵין תַּחְתָּיו, דְּאֵין נוֹהֵג אֶלָּא בְמִידִי דַּחֲזִי לֵיהּ:
חוּץ מִן הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב וּלְמוֹשָׁב. וְהוּא הַדִּין לְמֶרְכָּב. אֲבָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי, טָהוֹר, כְּגוֹן אִם כָּפָה סְאָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִישִׁיבָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, יָכוֹל יְהֵא טָמֵא מוֹשָׁב, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) וְהַיֹּשֵׁב עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַזָּב, מַה שֶּׁמְּיֻחָד לִישִׁיבָה, יָצָא זֶה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ:
נִדְבָּךְ. שׁוּרַת בִּנְיַן הַחוֹמָה. כְּמוֹ נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל (בעזרא ו):
הַטָּהוֹר מִלְּמַעְלָה. עַל הַנִּדְבָּךְ וּמַכְבִּיד עַל אֶצְבָּעוֹ שֶׁל זָב, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי נִשָּׂא עַל גַּבֵּי הַזָּב וְנֶחְשָׁב אַב הַטֻּמְאָה:
מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. מְטַמֵּא רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וּפוֹסֵל שְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה:
פֵּרַשׁ. שֶׁיָּרַד הַטָּהוֹר מִן הַנִּדְבָּךְ, אוֹ שֶׁסִּלֵּק הַזָּב אֶצְבָּעוֹ מִתַּחַת הַנִּדְבָּךְ. מְטַמֵּא הַטָּהוֹר אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, לְפִי שֶׁאֵין הַטָּהוֹר אֶלָּא רִאשׁוֹן מִכֵּיוָן שֶׁפֵּרַשׁ, דְּתוּ לֹא מְטַמֵּא בְגָדִים, וְעוֹשֶׂה שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה:
הַטָּמֵא מִלְמַעְלָה. עַל הַנִּדְבָּךְ, וְאֶצְבַּע הַטָּהוֹר תַּחַת הַנִּדְבָּךְ, וּמַכְבִּיד הַטָּמֵא עָלָיו, הֲרֵי הַזָּב נִשָּׂא עָלָיו, לְפִיכָךְ מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד:
וְהַמַּדָּף. כָּל כֵּלִים שֶׁאֵינָם מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מַדָּף קָרֵי לְהוּ:
מִלְמַעְלָן. שֶׁל נִדְבָּךְ, וְאֶצְבַּע הַזָּב מִלְּמַטָּה, אֵינָם אֶלָּא רִאשׁוֹן:
מְטַמְּאִין אֶחָד וּפוֹסְלִים אֶחָד. וּלְאַחַר שֶׁפֵּרְשׁוּ נַמִּי כָךְ דִּינָא:
פֵּרְשׁוּ מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִים אֶחָד. הַמִּשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְעוֹלָם אַב הַטֻּמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרְשׁוּ:
טְהוֹרִים. כִּדְאָמְרִינַן שֶׁכָּל שֶׁהַזָּב נִשָּׂא עָלָיו, טָהוֹר, חוּץ מִמִּשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְהָאָדָם: