ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
מָרִישׁ. קוֹרָה גְדוֹלָה שֶׁבּוֹנִים בַּבִּירָה וְרָאשֵׁי קוֹרוֹת הַגַּג כֻּלָּן סְמוּכוֹת עָלֶיהָ, וְהִיא מֻנַּחַת עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים:
מַלְבֵּן. כְּמִין רִבּוּעַ שֶׁל קוֹרוֹת קְבוּעוֹת בָּאָרֶץ:
צִנּוֹר. מַרְזֵב שֶׁל מַיִם:
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָשׂוּי בַּחֲבָלִים. שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בָּאָרֶץ אֶלָּא קָשׁוּר בַּחֲבָלִים וְאֵין כֹּחוֹ יָפֶה כָּל כָּךְ:
וְעַל הַיָּם. הֶקֵּף שֶׁל עֵץ שֶׁהַקֶּמַח מִתְקַבֵּץ בּוֹ בִּשְׁעַת הַטְּחִינָה:
אִצְטְרֻבָּל. עִגּוּל שֶׁל עֵץ שֶׁמַּעֲמִידִין הָרֵחַיִם עָלָיו. וּשְׁנֵיהֶן קְבוּעִים הֵן:
חֲמוֹר שֶׁל רֵחַיִם שֶׁל יָד. בִּנְיָן שֶׁל עֵצִים שֶׁהָרֵחַיִם שֶׁל יָד קְבוּעִים בָּהֶן:
וּסְאָה שֶׁל רֵחַיִם. מִדָּה גְדוֹלָה וּקְבוּעָה בַקַּרְקַע:
קוֹרַת הַבַּלָּנִין. קוֹרָה שֶׁבַּעַל הַמֶּרְחָץ יוֹשֵׁב עָלֶיהָ. וְכָל הָנֵי אִם הִקִּישׁ עֲלֵיהֶן הַזָּב וְנָפַל הַכִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה מִכֹּחַ הַהֶקֵּשׁ, טָהוֹר, דְּכֹחָן יָפֶה וְלָא חֲשִׁיב הֶסֵּט. וּבְקוֹרַת הַבַּלָּנִים נֶחְלְקוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: