ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כִּפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. לִרְבוּתָא נְקָטָהּ, דַּאֲפִלּוּ צָעִיף שֶׁבְּרֹאשׁ הַטְּהוֹרָה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ יָשְׁבָה עָלָיו הַנִּדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו. וּפָלֵיג אַסְּתָם מַתְנִיתִין דְּפִרְקִין דִּלְעֵיל דְּלֹא מְטַמֵּא אֶלָּא בִגְדֵיהֶן וְלֹא כִפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁן:
כֵּלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס. הָא נַמִּי לִרְבוּתָא נָקַט, דְּאַף עַל פִּי שֶׁהֵם בַּגֹּבַהּ בְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁלֹּא בִמְקוֹם דְּרִיסָה, אֲפִלּוּ הָכִי טְמֵאִים מִדְרָס. וּבִסְפִינָה קְטַנָּה וּבְמִטָּה מַחְגֶּרֶת אַיְרֵי, כְּהַהִיא דְרֵישׁ פִּרְקִין דִּלְעֵיל, אֶלָּא דְּתַנָּא דִלְעֵיל לֹא מְטַמֵּא כֵלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן כָּבֵד טְמֵאִים מִדְרָס. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעָה בַבְּגָדִים, דְּחַשְׁבִינָא לַהּ כְּאִלּוּ נִשְׁעֶנֶת עַל הַבְּגָדִים:
כְּסוֹסְטְרָא. כְּמוֹ גְּזוּזְטְרָא, כְּמִין נֶסֶר הַבּוֹלֵט מִכֹּתֶל הָעֲלִיָּה לַחוּץ:
וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה. שֶׁעַל הַכְּסוֹסְטְרָא:
טָהוֹר. הַכִּכָּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּפַל מֵחֲמַת הֶקֵּשׁ שֶׁל זָב, לָא חֲשִׁיב לֵיהּ כְּהֶסֵּט, מִשּׁוּם דְּכֹחָהּ שֶׁל כְּסוֹסְטְרָא יָפֶה: