ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ט
הֲרֵי אֵלּוּ בַעֲשֵׂה. דְּשָׁמָּה תָבִיאוּ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם, דְּמַשְׁמַע אֲבָל לֹא בַּבָּמָה, וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה. אִי נַמִּי, עֲשֵׂה וֶהֱבִיאוּם לַה', וְלֹא תַעֲשֶׂה דְּהִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר הִשָּׁמֵר פֶּן וְאַל, אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה:
וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם כָּרֵת. כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּישָׁם בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת, שֶׁאֵין הַמַּקְרִיב בַּחוּץ חַיָּב כָּרֵת אֶלָּא עַל קָרְבָּן שֶׁאִם הִקְרִיבוֹ בַּחוּץ בִּשְׁעַת הֶקְדֵּשׁוֹ הָיָה חַיָּב, דּוּמְיָא דְמִדְבָּר, דִּבְכָרֵת דִּשְׁחוּטֵי חוּץ כְּתִיב (ויקרא יז) חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹאת לָהֶם, זֹאת לָהֶם וְאֵין אַחֶרֶת לָהֶם:
הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת. מֵהַהִיא שַׁעְתָּא קָרִינַן בְּהוּ וֶהֱבִיאוּם לַה', וְכֵיוָן שֶׁהִמְתִּין עַד שֶׁלֹּא יָכוֹל לְקַיְּמוֹ נִתְבַּטֵּל הָעֲשֵׂה עַל יָדוֹ. אֲבָל לָאו וְכָרֵת לֵיכָּא, דְּאַזְהָרָה וְעֹנֶשׁ בִּשְׁעַת הַקְרָבָה כְתִיבֵי, וַהֲרֵי הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת: