ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
כָּךְ הֵם קוֹדְמִים לַאֲכִילָה. אַכֻּלְּהוּ דִּבְנֵי אֲכִילָה קָאֵי, כְּגוֹן חַטָּאת לְאָשָׁם, וְאָשָׁם לְתוֹדָה, וְתוֹדָה לִשְׁלָמִים:
שְׁלָמִים. שֶׁל קָרְבַּן אֶמֶשׁ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְתָדִיר וּמְקֻדָּשׁ, כְּגוֹן דַּם עוֹלַת תָּמִיד וְדַם חַטָּאת עוֹמְדִים, זֶה תָּדִיר וְזֶה מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, דְּהָא אֲמַרַן דַּם חַטָּאת קֹדֶם לְדַם עוֹלָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְרַצֶּה. הָא מִלְּתָא מִבַּעְיָא בַּגְּמָרָא וְלֹא אִפְשִׁיטָא, וְנִרְאֶה דְּתָדִיר קֹדֶם: