ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ה
קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת. אִם הָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת וְאָשָׁם וּמְבִיאָן, חַטָּאת קוֹדֶמֶת. כְּדִתְנַן שֶׁדָּמָהּ נִתַּן עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת וְעַל הַיְסוֹד:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָא לְהַכְשִׁיר. אֶת הַמְּצֹרָע לְקָדָשִׁים וּלְבִיאַת מִקְדָּשׁ. הִלְכָּךְ חֲשִׁיבוּתָא הוּא לְגַבֵּיהּ, שֶׁהַטָּהֳרָה תְלוּיָה בוֹ:
וּבָאִים בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. דִּכְתִיב (ויקרא ה) בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים, בַּאֲשַׁם מְעִילוֹת, וְאָתֵי אָשָׁם תָּלוּי וַאֲשַׁם גְּזֵלוֹת בִּגְזֵרָה שָׁוָה בְּעֶרְכְּךָ בְּעֶרְכְּךָ, וַאֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה גָּמַר בְּאַיִל אַיִל:
חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע. דִּכְתִיב בְּהוּ (במדבר ו) כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ. וּמִדְּאַיִל בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, כֶּבֶשׂ בֶּן שָׁנָה לָאו בִּשְׁתֵּי סְלָעִים הוּא: