ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ז
הַכֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ. דִּכְתִיב (שמות מ) וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ', אֶת, לְרַבּוֹת אֶת הַכֶּבֶשׁ:
הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁים. דִּבְכֵלִים נַמִּי כְתִיב (שם ל) כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ:
כְּלֵי הַלַּח. קְעָרוֹת וּמִזְרָקוֹת לְדָם וּלְיַיִן וּלְשֶׁמֶן:
מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ. שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ שָׁם, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן:
שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֵן שְׁלֵמִים. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים כְּשֶׁהֵן שְׁלֵמִים. וּמִיהוּ כָּל כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁנִּקְּבוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אֵין מְתַקְּנִין שִׁבְרֵיהֶן אֶלָּא עוֹשִׂים אוֹתָן חֲדָשִׁים. וְכֵן סַכִּין שֶׁנִּפְגַּם אֵין מַשְׁחִיזִין אוֹתוֹ לְהָסִיר הַפְּגָם. וּבִגְדֵי כְהֻנָּה שֶׁנִּתְלַכְלְכוּ אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן אֶלָּא עוֹשִׂים חֲדָשִׁים וּמַנִּיחִין אֵלּוּ לְצֹרֶךְ פְּתִילוֹת שֶׁל מְנוֹרָה וְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, לְפִי שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת. וּמִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם פָּסוּל. וְכָל פְּגִימָה הַפּוֹסֶלֶת בְּסַכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה, פּוֹסֶלֶת בַּמִּזְבֵּחַ. וְכָל זְמַן שֶׁהַמִּזְבֵּחַ פָּגוּם כָּל קָדָשִׁים הַנִּשְׁחָטִין בָּעֲזָרָה כֻּלָּם פְּסוּלִין, דִּכְתִיב (שם כ) וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עוֹלוֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מִקְרָא כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁהֲרֵי שְׁחִיטַת קָדָשִׁים בָּעֲזָרָה הִיא וְלֹא עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא עָלָיו, כְּלוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם אַתָּה זוֹבֵחַ, וְאֵין אַתָּה זוֹבֵחַ כְּשֶׁהוּא פָגוּם. וְכָל קָדָשִׁים הַנִּמְצָאִים בָּעֲזָרָה בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּזְבֵּחַ פָּגוּם אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְכַשְׁרוּת, כֻּלָּם פְּסוּלִים. וַאֲפִלּוּ שְׁיָרֵי מְנָחוֹת אֵינָם נֶאֱכָלִים, דִּכְתִיב (ויקרא י) וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ בִּזְמַן שֶׁהַמִּזְבֵּחַ שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא פָגוּם: