ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ו
וְכֻלָּם. בֵּין פְּסוּלִים שֶׁעָלוּ דִּתְנַן בְּהוּ לֹא יֵרְדוּ, בֵּין עֲצָמוֹת וְגִידִין שֶׁהֶעֱלָן מְחֻבָּרִים וַאֲכָלָתָם הָאֵשׁ:
וּפָקְעוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. לָאָרֶץ. אסקלטי"ר בְּלַעַ"ז:
לֹא יַחֲזִיר. אֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר:
וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה. אֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר:
אֵבָרִים שֶׁפָּקְעוּ כוּ'. אִי דְאִית בְּהוּ מַמָּשׁ, שֶׁבְּשָׂרָם נִכָּר, אֲפִלּוּ לְאַחַר חֲצוֹת נַמִּי יַחֲזִיר, דְּלֹא הָוֵי עִכּוּל. וְאִי דְלֵית בְּהוּ מַמָּשׁ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ כֻלָּן וְנַעֲשׂוּ גַּחֶלֶת, אֲפִלּוּ קֹדֶם חֲצוֹת לֹא יַחֲזִיר. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁנִּתְקַשּׁוּ מֵחֲמַת הָאֵשׁ שֶׁשָּׁלְטָה בְכֻלָּן וְנִשְׂרְפוּ וְלֹא נַעֲשׂוּ פֶּחָם אֲבָל כְּעֵצִים יְבֵשִׁים הֵם מִתּוֹכָם:
קֹדֶם לַחֲצוֹת וּלְאַחַר חֲצוֹת. יָלְפִינַן מִקְּרָא דִכְתִיב כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַלַּיְלָה אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעַד הַבֹּקֶר, אֶלָּא תֵּן בֹּקֶר לְבָקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לִהְיוֹת עוֹד עַל הַמּוֹקֵד, וְאֵיזֶה בֹקֶר נוֹסַף עַל בָּקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה שֶׁאֵין צְרִיכִין לִהְיוֹת עוֹד עַל הַמּוֹקֵד, זֶה חֲצוֹת. דְּבֹקֶר שֶׁל לַיְלָה הוּא עַמּוּד הַשַּׁחַר:
וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּאַכַּתִּי בְּנֵי מִזְבֵּחַ נִינְהוּ:
וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּכֵיוָן דַּהֲווּ מְעֻכָּלִים הֲווּ לְהוּ דָבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וְאֵין מוֹעֲלִים בּוֹ: