ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. אַכָּל הָנָךְ פְּסוּלִין דִּתְנַן בְּהוּ לֹא יֵרְדוּ קָאֵי:
כָּךְ אִם יָרְדוּ. לְאַחַר שֶׁעָלוּ, לֹא יַעֲלוּ עוֹד:
וְכֻלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר לַהּ, דְּמַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. וּמוֹדֶה שֶׁאִם עָלוּ חַיִּים בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ, שֶׁאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ בַּעֲלֵי מוּמִין חַיִּים:
עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ תֵּרֵד. בְּעוֹלָה כְשֵׁרָה מַיְרֵי, וְדִבְרֵי הַכֹּל. וְלֹא נָקַט לַהּ אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מָקוֹם רָאוּי לְהֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ הֵיכָא דְּעָבַר וּשְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ: