ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ג
מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. וְדַוְקָא בְדוֹקִין שֶׁבָּעַיִן וְכַיּוֹצֵא בָהֶן הִכְשִׁיר רַבִּי עֲקִיבָא, הוֹאִיל וְהֵן כְּשֵׁרִים לְכַתְּחִלָּה בְּעוֹפוֹת. אֲבָל בִּמְחֻסָּר אֵבָר דְּפָסוּל בְּעוֹפוֹת, לֹא:
דּוֹחֶה הָיָה אַבָּא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין. שֶׁאִם עָלוּ דּוֹחֶה הָיָה אוֹתָן כִּלְאַחַר יָד וְלֹא הָיָה מוֹרִידָן דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן בְּפַרְהֶסְיָא, וּבְהָא פָלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דְּאָמַר יֵרְדוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס: