ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ד
אֵבְרֵי חַטָּאת. שֶׁבְּשָׂרָהּ נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְאֵבְרֵי עוֹלָה. שֶׁכֻּלָּהּ כָּלִיל:
יִתֵּן לְמַעְלָן. יִתֵּן אֵבְרֵי הַתַּעֲרֹבוֹת כֻּלָּן עַל הָעֵצִים. וְטַעֲמָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר קְרָא (ויקרא ב) כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה', וְהָכִי מַשְׁמָעוּתָא דִקְרָא, כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ, וְלֹא תַקְטִירוּ כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה', דְּהַיְנוּ הַשִּׁירַיִם שֶׁל קָרְבָּן. קָרְבָּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ מִן הַשְּׂאֹר וְהַדְּבַשׁ לַה', שְׁתֵּי לֶחֶם מִן הַשְּׂאֹר וּדְבַשׁ מִן הַבִּכּוּרִים מִפְּרִי הָעֵץ שֶׁהֵם תְּאֵנִים וּתְמָרִים. וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ דָּרְשִׁינַן לֵיהּ בֵּין אַשְּׂאֹר וּדְבַשׁ בֵּין אַשִּׁירַיִם, לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִי אַתָּה מַעֲלֶה אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים. וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת בְּשַׂר חַטָּאת כְּאִלּוּ הֵן עֵצִים:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים תְּעֻבַּר צוּרָתָן. כְּלוֹמַר יַנִּיחַ אוֹתָן עַד שֶׁיִּפָּסְלוּ וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים, וְאֵינוֹ מַעֲלָן לַמִּזְבֵּחַ, דְּהָא עָבַר מִשּׁוּם כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִשִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ, וְחַטָּאת דְּאֵמוּרָיו קְרֵבִים לָאִשִּׁים הֲרֵי הַבָּשָׂר בְּבַל תַּקְטִירוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: