ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ג
אָשָׁם שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים. שֶׁמַתַּן דָּמוֹ שֶׁל אָשָׁם וּשְׁלָמִים שָׁוֶה:
שְׁנֵיהֶם יִשָּׁחֲטוּ בַצָּפוֹן. דִּשְׁלָמִים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם וִיכוֹלִים נַמִּי לְשָׁחֲטָן בַּצָּפוֹן בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹחֲטִים הָאָשָׁם:
כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן. לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה לְיוֹם וְלַיְלָה. וְלֹא כַּשְּׁלָמִים הַקַּלִּים שֶׁנֶּאֱכָלִים בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. וּבַעַל הַשְּׁלָמִים יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ, דְּהָא שְׁלָמִים לִשְׁמָן הֵן קְרֵבִין, שֶׁמַּקְרִיב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא:
אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל. שֶׁמְּמַעֵט אֶת אֲכִילַת שְׁלָמִים בֵּין בְּאוֹכְלֵיהֶן בֵּין בִּזְמַן אֲכִילָתָן וּמְבִיאָן לִידֵי נוֹתָר. אֶלָּא יִרְעוּ וְיִסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ כִּדְאָמְרִינַן גַּבֵּי קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
חֲתִיכוֹת בַּחֲתִיכוֹת. אִם נִתְעָרְבוּ חֲתִיכוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בַּחֲתִיכוֹת שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים, אוֹ חֲתִיכוֹת שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד כְּגוֹן שַׁלְמֵי תוֹדָה עִם חֲתִיכוֹת שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים הַנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד דְּהַיְנוּ שְׁאָר שְׁלָמִים, בְּהָא מוֹדוּ רַבָּנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּיֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן, דְּמַאי אִית לֵיהּ לְמֶעְבַּד: