ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
מָלַק בִּשְׂמֹאל. דִּמְלִיקָתוֹ פְסוּלָה. שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהֻנָּה אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל יָמִין:
אוֹ בַלַּיְלָה. דְּאֵין מְלִיקָה בַלַּיְלָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר בְּיוֹם צַוֹּתוֹ:
אֵינָן מְטַמְּאִין. הוֹאִיל וּפְסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ וְאַהֲנֵי מְלִיקָה דִּידְהוּ שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ:
שָׁחַט חֻלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה:
מָלַק בְּסַכִּין. לָאו מְלִיקָה הִיא וְלָאו שְׁחִיטָה הִיא, דְּהָא מְלִיקָה בְּצִפֹּרֶן הִיא בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן:
מָלַק חֻלִּין בִּפְנִים. דְּלֹא שַׁיָּךְ מְלִיקָה בְּחֻלִּין אֶלָּא בְּקָדָשִׁים בִּפְנִים, וְהַמּוֹלֵק חֻלִּין בְּכָל מָקוֹם אוֹ קָדָשִׁים בַּחוּץ הָוֵי כְּאִלּוּ נוֹחֵר אוֹ מְעַקֵּר, וְאֵין אוֹתָהּ מְלִיקָה מוֹצִיאָה מִידֵי נְבֵלָה:
תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן. תּוֹרִים גְּדוֹלִים כְּשֵׁרִים, קְטַנִּים פְּסוּלִים. בְּנֵי יוֹנָה, קְטַנִּים כְּשֵׁרִים, גְּדוֹלִים פְּסוּלִים:
וְשֶׁיָּבַשׁ גַּפָּה. דִּמְחֻסָּר אֵבָר פָּסוּל אַף בָּעוֹפוֹת. דְּהָא דְּקַיְמָא לָן אֵין תַּמּוּת וְזִכְרוּת בְּעוֹפוֹת, הָנֵי מִלֵּי כְּגוֹן דּוֹקִין שֶׁבָּעַיִן שֶׁאֵין מוּמָן נִכָּר, אֲבָל מְחֻסַּר אֵבָר, הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ:
מְטַמֵּא בְבֵית הַבְּלִיעָה. דְּלֹא מַהֲנֵי מְלִיקָה דִּידְהוּ לְמִידִי, שֶׁאֲפִלּוּ עָלוּ יֵרְדוּ:
כֹּל שֶׁאֵין פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁנִּפְסְלוּ קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לָעֲזָרָה. וְכָל שֶׁאֵין פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ אָמְרִינַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ, דְּאִם עָלָה יֵרֵד. אֲבָל אוֹתָן שֶׁפְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ כְּגוֹן הַקֳּדָשִׁים הָרְאוּיִין אֶלָּא שֶׁנִּפְסְלוּ בַּעֲבוֹדוֹתֵיהֶן, אֵין מְטַמְּאִין, דְּהָא אַהֲנֵי לְהוּ מְלִיקָה דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ:
כָּל הַפְּסוּלִים. כְּגוֹן זָר וְאוֹנֵן וּטְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְכָל אוֹתָן הַשְּׁנוּיִין בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב':
וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְלִיקָתָן מַתֶּרֶת קָדָשִׁים בַּאֲכִילָה, מִכָּל מָקוֹם מוֹצִיאָתָן מִידֵי נְבֵלָה: