ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ב
עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה. כְּהִלְכָתָהּ שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה:
כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה בִמְלִיקָתָהּ שֶׁלֹּא הִבְדִּיל, וּמִן הַדִּין הָיָה לוֹ לְהַבְדִּיל, אֲפִלּוּ הָכִי כְּשֵׁרָה:
כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת כְּשֵׁרָה. דְּכָל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת:
עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֶׂה כֻלָּן. כְּמַעֲשֶׂה אֶחָד מִכֻּלָּן, וַאֲפִלּוּ כְּמַעֲשֶׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה:
פְּסוּלָה. הוֹאִיל וַעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה פְּסוּלָה: