ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
חַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה. מִחוּט הַסִּקְרָא, כְּהִלְכָתָהּ שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית לְמַטָּה, כְּדַאֲמַרַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל:
כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. בְּהַזָּאָה וּמִצּוּי:
לְשֵׁם חַטָּאת. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה בְּסֵדֶר מְלִיקָה, כְּגוֹן שֶׁמָּלַק וְהִבְדִּיל, וּבְחַטָּאת נֶאֱמַר וְלֹא יַבְדִּיל:
כְּשֵׁרָה. הוֹאִיל וְנַעֲשֵׂית לְמַטָּה וּבִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת כְּהִלְכָתָהּ:
כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה וְכוּ' פְּסוּלָה. דְּחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה:
כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּם. כְּלוֹמַר כְּמַעֲשֶׂה אֶחָד מִכֻּלָּם הָאֲמוּרִים כָּאן, וַאֲפִלּוּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, הוֹאִיל וַעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה פְּסוּלָה: