ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ה
קָדְשֵׁי נָכְרִים. שֶׁהַנָּכְרִים נוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת אֱמוֹר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם, וְדָרְשִׁינַן אִישׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ, לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל:
אֵין חַיָּבִין מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. דְּפִגּוּל יָלֵיף מִנּוֹתָר בִּגְזֵרָה שָׁוָה דְעָוֹן עָוֹן, וְנוֹתָר יָלֵיף מִטָּמֵא בִּגְזֵרָה שָׁוָה דְּחִלּוּל חִלּוּל, וּבְטָמֵא כְתִיב (ויקרא כב) וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא מִקָּדְשֵׁי נָכְרִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל. כְּגוֹן הַקֹּמֶץ וְהַקְּטֹרֶת וְכָל הַשְּׁנוּיִין בְּמִשְׁנָתֵנוּ:
חַיָּבִין מִשּׁוּם טֻמְאָה. הָאוֹכְלָן בְּטֻמְאַת הַגּוּף חַיָּב כָּרֵת:
חוּץ מִן הַדָּם. דְּמִעֲטֵיהּ קְרָא, דִּכְתִיב (שם יז) וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם, שֶׁלָּכֶם יְהֵא כִּשְׁאָר חֻלִּין, וְלֹא כְּקָדָשִׁים. וְעוֹד כְּתִיב (שם) עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, לְכַפָּרָה נְתַתִּיו וְלֹא לִמְעִילָה. הִלְכָּךְ אֵין חַיָּבִין עָלָיו לֹא מִשּׁוּם טֻמְאָה וְלֹא מִשּׁוּם נוֹתָר וְלֹא מִשּׁוּם פִּגּוּל, אֶלָּא מִשּׁוּם אוֹכֵל דָּם גְּרֵידָא:
בְּדָבָר שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל. שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְאָכְלָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִן הַנִּקְטָרִים, כְּגוֹן קֹמֶץ וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וְהַדּוֹמִים לָהּ. אֲבָל לְבוֹנָה וְעֵצִים וּקְטֹרֶת אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טֻמְאָה. וְרַבָּנָן פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ וּמְרַבּוּ לְהוּ לַטֻּמְאָה מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם ז) וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא, וְהַבָּשָׂר יְתֵרָא, לְרַבּוֹת עֵצִים וּלְבוֹנָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים דְּעֵצִים וּלְבוֹנָה נַמִּי יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם טֻמְאָה. וְאֵין לְךָ עֵצִים דְּמִטַּמְאִין אֶלָּא עֵצִים שֶׁל קָרְבָּן בִּלְבָד, שֶׁאִם נָגְעָה בָהֶן טֻמְאָה אָסוּר לְשָׂרְפָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: